סטון: מסע אל חומת המלח

ירדנו דרומה. ספליט (Split), טרוגיר (Trogir), זאדאר (Zadar), שיבניק (Sibenik), קנין (Knin), קרקא (Krke). את המקומות הנ"ל הותרנו במקומם. בצפון החוף האדריאטי של קרואטיה. אנו – זוגתי שתחיה וכותב שורות אלה – מדרימים. ולאורך החוף חוצים 22 ק"מ השייכים לבוסניה. הסכם משנת 1559. בין התורכים שליטי בוסניה לבין רפובליקת רגוזה (דוברובניק של ימינו). הבוסנים קיבלו אחיזה בים, ולו סמלית, ובכך חצצו בין כוונות ההשתלטות של וונציה לבין רגוזה. מעין חסות עות'מנית תמורת נמל בים האדריאטי. ומשם – קצרה הדרך לקושטא.

שקופית1

סטון2

איך שלא יהיה – סדרת קרבות השחרור של מדינות אקס-יוגוסלביה הותירו הסכם זה על כנו. ולפיכך אתה נדרש לדרכון בשביל לצאת מקרואטיה ולהיכנס אל בוסניה. וכעבור רבע שעה שוב נזקק לדרכון. לאותו הדרכון. לצאת מבוסניה ולהיכנס אל קרואטיה. ארבע פעמים, בתוך כחצי שעה, יש מי מתבוננים בדרכונך שנבלע אל תוך אשנב. זכרו: אם אתם שוכרים רכב קרואטי – עליכם לקבל אישור מראש להיכנס אל בוסניה. עניין פעוט בדבר ביטוח… ועוד דבר קטן, של מה בכך: אל תמהרו בבוסניה לשום מקום. המשטרה המקומית משלימה הכנסה..

פעמינו אל סטון (Ston). ובמה מפורסמת העיירה? בחומה העוטפת אותה ובמלח שעליו הייתה מושתתת פרנסתה. ב-1333 קנו הרגוזים, מן השליט הסרבי, שלא ממש התעניין באזור זה, המרוחק מס' רב של ק"מ ממקום מושבו בבלגרד, ובין לבין שוכנים האלפים הדינאריים שבהם שולטים הקרואטים, את אזור סטון במאה אלף זהובים. דוקטים. אין לי מושג ביחסי ההמרה של המטבעות דאז ודהיום. בדקה הראשונה למימוש העסקה הוחל בבניית החומה.

ומה יש בסטון? תעשיית ייצור מלח. אז וקצת גם היום. מלח. NaCl. נתרן-כלורי. תרכובת. מוצק גבישי. בימים ההם ואף בימי הביניים היה המלח מצרך יקר. לפני אלפיים שנה נתנו הרומים מענק לחייליהם שק של מלח. Salarium. מכאן נגזרה המילה משכורת: Salary. יש החוצבים אותו ממעמקי האדמה. ראו מכרות המלח בווייליצ'קה (Wieliczka) שליד ק"ק קרקא היהודית (קרקוב הפולנית). יש המסתפקים בגריפה כמו בסאלאר הבוליביאני. בהרי האנדים בפרו, ליד הכפר מאראס (Maras) הממוקם בעמק הקדוש של האינקה, מתעלים את מי המעיינות המלוחים אל טרסות ההריות ומייבשים.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בסטון – כמו בעתלית – שואבים מן הים אל בריכות האידוי ומייבשים. ואחר-כך קוצרים את המלח.

שקופית5

שקופית4

שקופית3

שקופית2

"השווקים קשורים בדרך-כלל במפעלי המלח. ערים, נמלים ואיים היו חייבים להיות בעלי מפעלי מלח כתנאי לעצמאותם. בסחר-החילופין עם עובדי האדמה ומגדלי הבהמות מפנים הארץ היה המלח מצרך מבוקש – תמורתו קל לקבל תבואה או בשר. היוצאים למסע נטלו מלח בתרמילם, משפחות איחסנו אותו בשקים, וקהילות – במחסנים. לפני היציאה להפלגות ארוכות הומלח המזון לבל יתקלקל. החכמים יעצו לשמור מלח לימים שחורים; המלח הפך סמל לחוכמה, המחוקקים פיקחו על נקיונו וחלוקתו, דתות הפכו אותו למכובד ומבורך, רופאים רשמו אותו כתרופה. לידיד הגישו מלח עם הלחם, ומלח זרו בעיני אויב. פייטנים העלו אותו על נס כקדוש ואלוהי, ולפעמים, ברגע של השראה מיוחדת, אף קראו לים על שמו: האוניות שטות על המלח, כלומר על הים התיכון.

מפעלי המלח דומים זה לזה בכל חופי הים התיכון; באיים פרוס, פאג וסלינה (אי השייך לקבוצת האיים הליפריים ונקרא על-שם מפעלי המלח שלו – Salina בלטינית), כמו גם במקומות רבים אחרים, למשל מלטה (אבירי מסדר מלטה החזיקו משך זמן רב במונופול על המלח), איביזה, המכונה אי המלח, איי קרקנה, מפרצי אליקנטה וטרגונה, איזמיר, סנטה אאופמיה וסלרנו (האטימולוגיה העממית מייחסת את שמה למלח), לוב וסוריה, הצד הבולגרי והצד האלבני של הבלקנים, הערים המונטנגריות באר  ואולצ'ינג, חצאי-איים ולשונות ייבשה כמו איסטריה (למשל, בסצ'ובצ'ה ופירן שבחוף סלובניה) או פלישץ, סמוך לחומות העיר העתיקה סטון.

מן הראוי שנתעכב על מראם של מפעלי המלח. אופן סידורם ארכאי ובסיסי: שטח על החוף המאפשר למי הים לחדור אליו בקלות ולהישאר עומדים, מוקף סוללות מגן וסכרים ומחולק לרשת תעלות השקיה וזרימה שיוצרות מעין שדה. גם הכלים פשוטים: מגרפות נטולות שיניים, דליים, משאבות, יעים, מכלי מים, שקים, מריצות וסנדלי עץ. האנרגיה מקורה בשמש, את חומר-הגלם מספק הים והרוח מתווכת ביניהם. נהוג להשוות את העובדים בברכות המלח ליורדי-ים או לפועלים חקלאיים. שני הדימויים הולמים אותם בשעה שהם בולשים אחר מזג-האוויר והרוח הנושבת על-פני הים וחיים מאסיף ויבול, כפי שנהוג לדבר על דגנים או על ענבים. ייתכן שזה מקור הקשר בין המלח ללחם וליין. מנסיונם יודעים פועלי בריכות המלח מתי להתחיל את המלאכה ומתי לסיימה, כמה זמן להשאיר את המלח בשמש כדי שלא יאצור בקרבו מים רבים מדי, כיצד לאחסנו ולשמרו. פועלי בריכות המלח עובדים בשתיקה, ורק מעט ידוע על אופן דיבורם. מלאכתם מציבה אותם לפני תלאות רבות, והם סובלים מצריבות בכפות-הידיים והרגליים ולפעמים גם בעיניים. הם מבקשים הגנה מפטרונם ברתולומיאו הקדוש, שחגו מתקיים בחלקים הקתוליים של הים על-פי הלוח הגרגוריאני, ב-24 באוגוסט, אחרי עלייתה של מרים הקדושה לשמים." [1]

P6071040

P6071030

P6071021

P6071016

P6070997

החומה משתרעת לאורך 5.5 ק"מ. הארוכה ביותר באירופה. היא מגנה על העיירונת מלי-סטון ועל אחותה הגדולה קמעה, סטון. מגורי העוסקים בתעשיית המלח. באותם הימים הייתה סטון העיר מס' 2 בגודלה ברפובליקה של רגוזה. ובקצרה: סרקנו, שתי וערב, את מלי-סטון הקטנטנה, דילגנו אל סטון, ערכנו מסע מקיף לאורך חומותיה, ובעקבותינו שעטו היפנים, עצרנו לראות סרט וידאו של כחצי-שעה הפורש בפני הצופה את היסטורית המקום, באנגלית, ולכן היפנים התחפפו ונותרנו רק שנינו באפלולית חדר התצוגה שמתחת לחומה, ובסופו של דבר אחז בנו הרעב והתיישבנו לאכול.

P6071013

P6071018

P6071026

P6071031

P6071039

P6071043

אמנם ידועה סטון בצדפותיה, ובדרך ראינו את חוות הגידול הימיות של המולים, פרושות על-פני המים, אך לנו, לעת הזאת, הספיקו סלט, לחם, גבינה ובקבוק פנטה. בערב, בדוברובניק, בין החומות העתיקות, באווירה אחרת, לאור נרות ובעזרת כוס יין, נאכל דבר-מה אחר…

P6071049

[1] מקור: פרדרג מטבייביץ' (2001), הפלגה ים-תיכונית, אוניברסיטת ת"א, ספרי חמד. ע' 80-79

רישומים וצילומים: משה הרפז. כל הזכויות שמורות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • zviarzi  On 13 בינואר 2014 at 9:23 PM

    אהבתי
    כהרגלי משה ידידי הנה אני מוסיף את שעלה במוחי למקרא דבריך.
    משה – לא אתה ידידי אלא ההוא. הראשון, נסיך מצרים – טעה כנראה מספר פעמים. ראשונה כאשר כנראה בלבל בין כנען לבין קנדה ובשנית כאשר חשב ששווה הארץ כי היא זבת חלב ודבש ולא הבין שלא המתוק אלא המלוח הם ששווים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: