קיבוץ סעד: חצר אחורית או קדמית?

אני אוסף חומרים ומידע על ההתיישבות בנגב. יישובים שהוקמו מדרום לנגבה של "חומה ומגדל". שלוש המצפים (1943), י"א הנקודות שהוקמו במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) ועוד יישובים שהוקמו בעשורים של שנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת.

בודק: מי שרד, מי החליף שם, מי עבר מקום ומי התפוגג. משחזר את תפרוסת היישובים שהשתנתה עם השנים. לדוגמה – קיבוץ "יאיר" (כן. על שמו של יאיר. ועוד בחסות שלטון מפא"י!!!), שיושביו נטשוהו לאחר כחצי שנה מיום העלייה על הקרקע אי-שם בשנה הראשונה לעצמאותנו. שלושה חברים נהרגו על-ידי מסתננים שבאו מעזה. במקומו קם עין השלושה המנציח את זכרם.

במסגרת זו נכנסנו לקיבוץ סעד. שאינו משוייך למצפים או ל-י"א הנקודות. קיבוץ סעד עלה על הקרקע ב-1947. המיקום הנוכחי –  הוא הגלגול השלישי. תחילתו ביישוב עלום בשם "עלומים" שהתיישב, בתחילת 1947, היכן שכיום רמת חובב. הגרעינים המייסדים יצאו ממרכז הארץ. הסביבה הפיזית הייתה עוינת. בעיקר המחסור במים. לאחר מספר חודשים היישוב התפרק. אחד מהגרעינים התיישב מול עזה וקרא לעצמו סעד. קיבוץ דתי. מוציא את לחם חוקו מן האדמה. אינו זקוק לסיוע. את הגשם תן לנו, בבקשה, בעיתו.

הנקודה השנייה הייתה מה שקרוי היום "מעוז מול עזה". שווה ביקור. היכנסו לאתר ותתאמו את הסיור המודרך. היישוב הקטן החזיק מעמד במלחמת השחרור ועם סיומה עבר הקיבוץ, 1 ק"מ מזרחה, למדרון אחורי מול עזה. זהו המיקום הנוכחי. לימים, נעשה שימוש בשם עלומים ליישוב קרוב לסעד.

וכאמור לעיל, נכנסנו. זאת אשר ראינו סביב אחד הבתים. ולא החלטנו אם זאת חצר קדמית או אחורית. כך או כך – מעניינת היא.

לא. לא כתבנו כאן על בית-הכנסת שדוד של אחד מחברינו הטובים תרם להקמתו. ולא על חדר-האוכל ולא על דברים נוספים שראינו ושמענו – כי אין מצב שבו משוטטים אנשים בקיבוץ ולא ישאלו שאלות את החברים או יישאלו שאלות ע"י החברים… שכן, כידוע אין אתר זה מתיימר להיות מדריך לתייר המזדמן. אבל אולי אכתוב – כי מי יודע מה ילד יום?

צילומים: משה הרפז (30 אפריל 2013). כל הזכויות שמורות.