תקווה וייאוש במוסטר (Mostar)

שקופית1

בשל השלג שחסם את מעברי האלפים היוליאניים, נוצר הפרש של יום בין תכנון לבין ביצוע. וכמו נווטן (GPS) חישבנו מסלול מחדש. ההחלטה הייתה פשוטה. ביום שהתווסף קופצים לבקר את הגשר במוסטר. זה שהיה, ולא היה, ושוב ישנו. וכול מה שבינו לבין החוף האדריאטי. הקרואטי. מסע של יום בבוסניה-הרצגובינה. להלן: "ב"ה". טוב שדאגנו מראש שלרכב השכור יהיה אישור שהייה בניכר.

ומראדיץ', עיירת נופש קרואטית השרועה לחופו של ים, פנינו צפונה וטיפסנו אל תוך ב"ה. סלובניה, קרואטיה, ב"ה. מדינה אמידה, מדינת מעמד הביניים, מדינה ענייה. שמרנו על הסדר. גם אם פה ושם רואים מרצדס. עם (או בלי) לוחית רישוי מקומית. אין צורך לבחון דו"חות כלכליים. העובדות נוכחות בשטח. ויש להן אופי תלת-ממדי. הבתים ההרוסים, הקירות המצולקים, שדות שנשמו, המכוניות, המלבושים, ערימות האשפה, ההזנחה. ברגע שחלפת ועברת את מעבר הגבול, ונכנסת אל תוך ב"ה, האווירה משתנית. ולא לטובה. או שמא זה בכלל המוח שמכתיב את ההרגשה…

שקופית2

לא אלאה אתכם, שני מנייני הקוראים הנאמנים בפרטים של מלחמת העצמאות של ב"ה. קרבות האזרחים. טיהורים אתניים. מחנות ריכוז. טבח. נוצרים מסוג א בנוצרים מסוג ב. וכולם במוסלמים. התורכים כפי שנקראים, בדרך כלל, המוסלמים בבלקן. שכן הרג את שכנו. בקלשון. כי השתייך לדת הלא-נכונה. אמיר קוסטוריצה בנה סרט סביב הנושא. מה קורה שנוצרי מתאהב במוסלמית… והתוצאה: "החיים הם נס". ובין לבין מצויים גם הרומה. הלוא הם הצוענים. שק החבטות של כולם.

ב"ה, כישות מדינית עצמאית, הופיעה לראשונה על המפה המדינית של אירופה רק לאחר התפרקות הפדרציה היוגוסלבית בתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה. מדינות הפדרציה היוגוסלבית שאפו לפרק ולהשיל מעליהן את המסגרת הרב-תרבותית כדי לבטא, כל אחת בנפרד, את ייחודה התרבותי. או-אז גם התחדש הסכסוך האתני בבלקן: סכסוכים אתניים ודתיים, שהושתקו מאות שנים, התעוררו מחדש בפרץ של אלימות שטופת דם. ב-1992 החליטה ב"ה, בעקבות שכנותיה סלובניה וקרואטיה, להיפרד מיוגוסלביה ולצאת לדרך עצמאית. זו הייתה הדרך היחידה שעמדה בפני ב"ה להיחלץ מצבתות הסרבים בבלגרד.  החלטה זו קיבלה גיבוי בין-לאומי רחב שהכיר בזכותה לעצמאות על-אף מחאות הסרבים אשר באחת הפכו, מרוב ביוגוסלביה, למיעוט בב"ה. ארצות-הברית הכירה ב-6 באפריל 1992 במדינה החדשה ויום לאחר מכן הכירו בה גם מדינות האיחוד האירופי. כל אלה לא מנעו את המלחמה.

שקופית3

במהלך מלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה החדשה, שרק נולדה, נהרגו בשנים 1992 – 1995 כ-260,000 איש וקרוב לשני מיליונים של אזרחים הפכו לפליטים ברחבי אקס-יוגוסלביה. אפילו פגשנו אחד שכזה. סרבי בוסני. נוצרי-אורתודוקסי. בבר של חנה בבלד שבסלובניה הנוצרית-קתולית. הסכם דייטון (אוהיו, ארה"ב) שניסוחו הושלם ב-21 בנובמבר 1995 ונחתם על-ידי הצדדים המעורבים בסכסוך בפאריס, שלושה שבועות לאחר מכן, שם קץ למלחמת האזרחים שנמשכה כשלוש שנים בין בוסנים מוסלמים לסרבים נוצרים-אורתודוקסים וקרואטים נוצרים-קתולים.

ההסכם הביא לכינון של שתי ישויות מדיניות נפרדות הכלולות בב"ה: הפדרציה המוסלמית-קרואטית היא האחת ו"רפובליקה סרפסנה" – הרפובליקה הסרבית בבוסניה – היא השנייה. ויחד עם המטרייה של ב"ה מקבלים שלוש ישויות. לכול ישות מן השתיים הראשונות יש נשיא, ממשלה, פרלמנט, משטרה ואפילו המנון לאומי שהוא מנגינה ללא מילים, כאשר מעליהן ניצבת ממשלה בוסנית מרכזית שראשיה מוחלפים ברוטציה – הנשיאים מתחלפים בתפקיד בכול שמונה חודשים. אגב, כדי לסבך את הדברים, נוסיף כי קיימת ישות נוספת. רביעית במניין. מחוז קטנצ'יק. אוטונומי. ברצ'קו. אבל לא סופרים אותו… ואנו נחיה ברווחה ללא הישות הרביעית. די לנו בשלוש. גם כך זה יותר מדי למדינה אחת. לעזאזל המתמטיקה…

שקופית1

לממשלה המרכזית בב"ה הובהר כי סיכוייה להימנות על שורות האיחוד האירופי קלושים ביותר בשל המצב הפוליטי הפנימי שאינו סביר. ובלשונו של הממונה על הרחבת הארגון: "מדינה השואפת להצטרף לאיחוד האירופי חייבת לעמוד בכוחות עצמה ולהיות אחראית לבחירותיה ולהחלטותיה".

בסוף שלטונו של ג'ורג' בוש הבן, מחוסר ברירה, הסכימו הנשיאים, בתיווך קונדוליזה רייס, לשעבר מזכירת המדינה של ארצות הברית, לאחד את כל הרשויות במדינה המפולגת לכלל ישות פוליטית אחת. אף נקבע מועד יעד לביצוע הרה-ארגון הפוליטי – מרץ 2006. הסכם זה פותח צוהר של תקווה לעתיד כפי שהתבטא יו"ר מוסד הנשיאות המשותפת לב"ה: "המפתח לדלת העתיד הוענק לנו, אבל עלינו לדעת להשתמש בו".

ואמנם, המהלך האחרון הביא בעקבותיו תפנית בגישת האיחוד האירופי ועשר שנים לאחר שהמאמצים הדיפלומטיים הביאו לקץ מלחמת האזרחים בב"ה החלו בדצמבר 2005 שיחות בבריסל בדבר צירופה האפשרי לאיחוד. הן טרם הסתיימו. דהיינו: יש פוטנציאל. אך הוא רחוק ממימוש. לא כולם שותפים לאופטימיות: הסרבים מעדיפים עדיין להמשיך ולשמור על ריבונותם, ולו גם חלקית בלבד, בשטח "רפובליקה סרפסנה" ולא לוותר עליה לטובת סרייבו ה"נשלטת על-ידי מוסלמים".

שקופית2

הגענו אל היעד. הרעים המקומיים הרסו את הגשר שניטע מעל הנהר לפני מאות של שנים. מעל ל-450 אם נדייק. בכוונה. לפגוע במורשת. בתרבות. התרחקנו ממנו כמה מאות מטרים על-מנת להחביא את המכונית בעלת לוחות זיהוי קרואטיים מעין מוסלמית עוינת. זה לא פשוט. בא לשכונה בחור חדש. טרם מבחין מי בשמאל ומי בימין. מי – בפוטנציאל – עמית ומי לא. איכשהו עברנו זאת בשלום. ללא פגע. וצעדנו אל הגשר. דרך הגדה המזרחית של הנהר.

מסגדים חרבים. בתים הרוסים. קירות מצולקים מרסיסי כדורים ופגזים. המולת שוק. תגרנים. תיירים. משלחות. קבוצות. אמריקני פותח ארנקו ליתן מתת לנער צועני מסריח ומלוכלך. והוא, הילד, מצחין ומטונף, בכוונה. אלה בגדי ההופעה. והעבודה. אחיו, או מי שזה לא יהיה, מאחור, באותה ההזדמנות שנקרתה ובה תשומת הלב מוקדשת לחיטוט בארנק אחר מטבעות, "הכסף הקטן", מרוקן השותף את כיסי תרמיל הגב. "הכסף הגדול".

שקופית3

שישליק וקבב. וכוס של תה. תורכיה בזעיר אנפין. אולי נצרת? אוכל מזרחי. הצרפתים והאמריקנים מנגבים חומוס. ימות המשיח. אטרקציה. מדרסה משופצת. פעילה. לא רק חיצונית. בני-נוער נכנסים ויוצאים. עדיין צעירים. מי מהם יעלה מחר על המטוס לדמשק? לצבור וותק ג'יהאדי כנגד השיעים? מי מחר מצטרף לאל-קעיאדה? מנגד עולים ומטפסים, חדשים ונוצצים, צריחיה של כנסיה. ומעל הכול, בשיאו של ההר החולש על העיר, מתנוסס צלב ענק. להזכיר למוסלמים שבגדה המזרחית מיהו בעל הבית בגדה המערבית של הנהר… אתה חש שהר הגעש פועם ורוגש מתחתיך. הוא עוד יתפרץ. זה ברור לכול. כולל אלה העוצמים את עיניהם. והאיחוד האירופי בראשם. למרות הכסף שנשפך על שימור ושיפוץ המקומות ההיסטוריים. רק שאלה של זמן…

העסק מורכב. וטעון. יש הטוענים, כך עלה משיחות אקראיות שערכנו, לאורך כל המסע, שבסופו של יום תתפצל ב"ה ל-3 מדינות. בוסנים, קרואטים וסרבים. מוסלמים, קתולים ואורתודוקסים. עם אור אחרון הגענו אל הגבול הקרואטי. ומשם אל המלון. סלט יווני וכוס יין מקומי. מחר נמשיך להדרים לאורך החוף האדריאטי.

רישומים: משה הרפז (יוני 2013). כל הזכויות שמורות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: