בית העלמין היהודי בספליט

ספליט. השם מוכר לי כעיר שיש לה קבוצת כדורסל המשחקת בליגה האדריאטית. הייתה גם קבוצת כדורגל מפוארת. היידוק. שזכתה באליפות אירופה ב-1953. ועד היום, שישים שנה לאחר-מכן, אחת מכתובות הגרפיטי הנפוצות היא "1953". איך שלא יהיה אנו בדרך לספליט. יורדים מהאלפים הדינאריים, מקנין, מושבתו של המלך הקרואטי הראשון, טומיסלאב, אל החוף.

מחברת מדריך "לונלי פלנט",לקרואטיה, אלמונית בשם ג'ין אוליבר, טוענת כי שיא הביקור בספליט הוא שתיית כוס יין בארמונו של דיוקלטיאנוס (להלן "ד"), הקיסר הרומי לשעבר, לעת לילה. "ד" – גאיוס אורליוס ולריוס. ממוצא אילירי. שנות קיסרותו של "ד" נמשכו מ- 20.11.284 ועד 1.5.305. היחידי שהתפטר. פרש מרצון. והשתקע בגנו. לא השתכנע לחזור בו מהחלטתו. וטען: " אם הייתם רואים את גני… הייתם מבינים שאין טעם לחזור לרומא". הגן איננו. נותר הארמון. אך לא בשלמותו. יותר מדויק – חלקים נכבדים ממנו.

מי שרוצה להרחיב ולעמוד על הקשר בין "ד" לארץ-ישראל, מוזמן לקרוא את המאמר, שנכתב בעקבות דיון שנערך בירושלים ב-1980, ושהתפרסם בקתדרה: יורם צפריר, זאב רובן, ישראל רוט, "מדוע הועברו הנגב, דרום עבר הירדן וסיני מן הפרוביניקה ערביה לפרוביניקה פלסטינה בסוף המאה השלישית לספירה?"

ד', להזכירכם היה האיש שיזם את השלטון המרובע. האמפריה נחלקת ל-2 מוקדי שליטה: מזרח ומערב. בראש כל חלק – אוגוסטוס. לצורך כך קידם את עוזרו הנאמן, מקסימוס, לדרגת אוגוסטוס ואימץ אותו כאח (לא כבן כהרגלי הקיסרים הקודמים). לכול אוגוסטוס הוצמד קיסר. בדרך כלל איש המלחמה הטוב ביותר שניתן להשיג ושיהיה נאמן ולא פוטנציאל למרד. וכך הגענו ל-4 שליטים. הוא, ד', נותר האמפרטור. ראשון בין שווים. קונסטנטינוס פילג בפעל את האימפריה. רומי וביזנטיון.

איך שלא יהיה, היא כתבה על הלילה, ואנו מצויים באחר-הצהרים המוקדמות. חצינו את ספליט. העיר השנייה בגודלה בקרואטיה. די-אפורה. ירדנו אל החוף. מצאנו פתרון למכונית. טיילנו בארמון. ראינו חנות של מיכל נגרין. והתחלנו לטפס. למעלה. אל הגבעה מצפון לארמון. הרבה מדרגות. בסוף מגיעים. בית-קפה חולש על הנוף המדהים.

ספליט (2)

הבטנו זה בזו. ולהיפך. Business before pleasure. הקפה או מה שזה לא יהיה – יחכה. מאחורי בית-הקפה מתנשאת חומה. ומאחוריה – בית-העלמין היהודי של ספליט. הפשפש היה פתוח. נכנסנו. עברנו באחת מן המאה ה-21 אל המאה ה-16. המצבה המוקדמת ביותר היא משנת 1573. סיירנו בעברנו. מי שאין לו עבר…  איזה עתיד צפוי לו? ניתן לצילומים לדבר בשמנו.

ספליט (3)

ספליט (4)

ספליט (5)

ספליט (6)

"בבית העלמין מוטב משער לשער /  לא בנתיב שבו הובל המת. / זה חוק עולם. ובשובך לשער / טול את ידיך ומהר לצאת. // בתי עלמין קופות עפר ואפר. / המת נדחק כתרי זוזי אל כוך. / ינוח בשלום. פרוטות על קבר. / בסתר סלע קול קורא קו-קו" [מקור: אלי שמיר (2012), גני ת"א התלויים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ע' 57]

ספליט (7)

ספליט (8)

ספליט (9)

שבנו על פעמינו. השער עדיין היה פתוח. שרשרת ומנעול הזכירו לנו שלפעמים ננעלים. ואז צריך לטפס על החומה… זאת השעה לכוס קפה. להתבונן אל הנוף ובנוף. לרשום רישום אחד או שניים. ולתכנן את מסלול ההליכה בחזרה. אל העיר. דרך בית-הכנסת. החבוי בסמטה היהודים הניצבת אל חומת הארמון. ולא שבים במסלול שבו כבר הלכנו. אנו מכילים את הרעיון על כל המרחב. כל אימת שמתאפשר. כך נהגתי מקדמא-דנא. ועכשיו גיליתי שאיני לבד. יש שותפים לרעיון. נו-טוב. לא רשמתי על כך פטנט.

ספליט (1)

ספליט (1)

ספליט (2)

ספליט (3)

הגענו אל סמטת היהודים. בית-הכנסת היה סגור ומסוגר. סוגרי ברזל ומצלמות טלוויזיה. פנינו אל הארמון. בסופו של יום מחכה כוס היין… והכר. להיות תייר זאת עבודה קשה…

ספליט (10)

צילומים ורישומים: משה הרפז (יוני 2013). כל הזכויות שמורות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידית  On 8 באוקטובר 2013 at 10:04 AM

    מה זה הר"ת צמק בראש הכיתוב על המצבות?

  • mharpaz  On 8 באוקטובר 2013 at 3:09 PM

    אם איני טועה: ציון מקום (או ציון מקום קבורה).
    ואולי יש קורא/ת יודע/ת ח"ן ובפיו/ה תשובה בדוקה ומוסמכת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: