ובשעה חמש אחה"צ, לערך, עזבנו את זאגרב ונסענו אל העיירה בלד. מקרואטיה אל סלובניה. מהלך של שעתיים ומחצה. השמים במערב היו מעוננים. שחורים ומאיימים. נראו כבדים. ואכן, למחרת, המטירו מטר בשעות לכתנו בשביל המטילים בערוץ וינטגאר.
למרגלות האלפים היוליאניים, מן העבר המערבי, בעמק הנהר סוצ'ה, התנהלו במלחמת העולם הראשונה, שאז עוד נתכנתה המלחמה הגדולה, קרבות מרים בין האוסטרים לבין האיטלקים.
הגענו אל המלון. אל החדר. אל הטרסה. אל הנוף של אגם בלד. אל השקיעה שהתקשתה לחדור את מסך העננים. המחברת נפתחה. רישומים נרשמו. וגם קראנו בספר. איזה ספר? "הקץ לנשק" שכתב ארנסט המינגוואי. סיפור התנדבותו לשרת כנהג אמבולנס בצבא איטליה. בדמותו של קצין החובשים שבסופו של יום עורק מן המלחמה ללא תכלית שנמאסה על כולם.
קראתי ורשמתי. ולהיפך. חדי העין לבטח יבחינו בדבר.
רישומים: משה הרפז (מאי 2013). כל הזכויות שמורות.
