קרואטיה, זאגרב: בית-העלמין מירוגוי

בית העלמין מירוגוי. בית העלמין לשלושת הדתות המונותאיסטיות.

בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-19 נהפכה האמנציפציה לסוגייה בוערת. האינטלקטואל הגרמני ברונו באואר, שבעבר היה שמרן אורתודוקסי עבר באותו פרק זמן שינוי דרסטי בכיוון רדיקליזם אתאיסטי. וכך כתב: "בשלב הסופי של האמנציפציה ישוחררו בני אדם מן הדת, בין אם הם נוצרים, יהודים, מוסלמים. כולם יזכו בחירויות המאפיינות את המדינה המודרנית." [1]

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

לא אאריך במילותיי. שלא יהא מצב כפי שחייב את ס. יזהר לומר, כי אין צורך של ממש לקרוא את כל עמודי ודפי "ימי צקלג". אפשר, פה ושם, גם לדלג ולרפרף.

ולכן המאמר הנוכחי הולך כך: 03:00 יציאה מהרצליה. 03:30 – נתב"ג. 06:00 – באוויר. 10:00 – נחתנו. בעצם נחתנו ב- 09:00 זמן מקומי. קברניט המטוס התנצל משום שנאלץ להילחם בזרם הסילון שנשב מול אפו. אנו, הנוסעים, "הפסדנו" חצי שעה. אך לא אלמן ישראל. בדרך הביתה קיבלנו אותה בחזרה. הנחיתה בנתב"ג הקדימה במחצית השעה. ב- 11:00 קיבלנו סוף-סוף את מפתחות המכונית שנשכרה. כל הדלפקים היו ריקים. פרט לדלפק של החברה המקומית שעליו צבאו מכול עבר הישראלים…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אנו בזאגרב. בירת קרואטיה. קרואטיה=חרבסקה בלשון המקומיים. תחנה ראשונה במסע בין שבועיים בקצהו הצפוני של הבלקן. והקצנו לעיר זאת רק יום אחד. מבוקר ועד ערב. ודלפק ההשכרה קיצץ לנו מעל לשעה תמימה… והיום הולך ומתקצר. ולעת ערב נדרשים אנו לנוע אל המערב. ב- 11:30 מצאנו מקום חנייה לשכורה. בעורפה של העיר התחתית. מצפון לנהר. מדרום לתחנת האוטובוסים, למסילת הברזל ולמחסני הרכבת. בגבול שכונת מגורים. במגרש עפר מוזנח, בינות לשלוליות, סלעים ושאר ירקות… המקומיים הגיעו והחנו. ואין בנמצא שלט ו/או מכונה שמיועדת לקלוט את תמיכתך בפרנסת העיר. אמרנו לעצמנו – נהוג ננהג כמעשה המקומיים. בלי שאלות מיותרות. ללא תשומת לב. בלי לפתוח את הבגז'… שבו מאוחסנים התיקים. מחנים. יוצאים. מפעילים את השלט. ומתחילים ללכת. בלי להסתכל לאחור…

הכיוון צפון. מן העיר התחתית אל העיר העליונה. 12:00 – הגענו אל הכיכר המרכזית. בכיכר התנופפו דגלי ישראל. לא הצלחנו להבין למה ומדוע. מי שפנינו – לא הבין אנגלית. ומי שכן הבין היה תייר. כמונו. אבל ממצרים שגר בניו-יורק… 12:30 – מביטים אנו בחזית הקתדרלה המרכזית. השמים קודרים. לא קר. אין נושב רוח. שרק לא ירד גשם…

המשכנו להצפין. אל הגבעות המשקיפות על העיר העילית. אל בית-הקברות מירוגוי. מדריך לונלי-פלנט מציין כי היעד מרוחק כ-2 ק"מ מן הקתדרלה. כלומר כשעת הליכה בשל העלייה… ב- 13:30 הגענו אל פתחו. אגב – הוא פעיל. נקלענו לעיבורו של מסע הלוויה. לא לבשנו שחור ולכן הפכנו, מה שיותר מהר, לשקופים.

ותשאלו: מה ייחודו של בית-קברות זה? האין לכם מה לעשות ולאחר כשעתיים בלבד בזאגרב אתם כבר בבית-עלמין? הרי הוא אינו כבתי העלמין הפריזאיים (מונמרטר ו/או מונפרנס ו/או פר-לה-שז) שקבורים בהם ידוענים רבים, מוכרים יותר או פחות. ונשיב כי ייחודו טמון בכך שטמונים בו גם וגם. נוצרים קתולים, נוצרים פרוטסטנטים, נוצרים אורתודוקסים, מוסלמים ויהודים. כן – גם יהודים. יצאנו לחפש קבר של יהודי.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

מחט בערימה של שחת. לך ותמצא קבר של יהודי בין אלפי הקברים של הנוכרים. כאן לא הייתה פולין. רק מתי-מעט של יהודים בקרב הסלאבים הדרומיים. הולכים ימינה. ואחר-כך שמאלה. וכן הלאה. מזגזגים בין שורות הטמונים. קברים משפחתיים. דור מעל/מתחת לדור. לוחות אבן ולהם טבעות ברזל. מרימים בעת הצורך. ומוסיפים דור. להרים. לקבור. להחזיר את לוח האבן למקום. ריטואל דורי. קבורה רוויה. קבורה רבודה. רבדים בתת הקרקע ולא מעליה.

יגעת ומצאת – תאמין. מצאנו בפוקס. ממשה ועד משה לא קם כמשה. בזווית העין הבחנתי בו. במשה. בעצם בפסל של משה. והלא קרן עור פניו. והנוכרים תרגמו זאת לקרניים. ומאז צמחו למשה זוג קרניים. אמנם קטנות אבל נוכחות. בינגו.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עומדים אנו מול קבר של משפחה יהודית. משפחת פרנק. גברים בלבד (בסוגריים – שנת הפטירה): יעקב פרנק (1905), ד"ר לאו פרנק (1913), ד"ר לאו פרנק – לא אין זאת טעות – (1931), ד"ר גוסטב פרנק (1932).

זהו-זה. המשימה בוצעה. פקדנו קבר של משפחה יהודית. אוחזים בנו הצמא והרעב. קרקור עז נשמע מאזור האצטומכא. חוזרים אל הכיכר המרכזית. לוקחים מונית. אל הקתדרלה הורנו. שילמנו 10 קונה (שזהו המטבע המקומית). מצאנו מקום לשבור את הרעב. וגם את הצמא. ואחר-כך – מי יישורנו. נשאיר מקום לבלתי נודע…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

ושאלה לקינוח: אם קבורה משותפת אפשרית, אזי באיזה שלב של האמנציפציה אנו ממוקמים?

[1] מקור: צבי רוזן (7.6.2013), "האם קרל מרקס היה אנטישמי?", הארץ, תרבות וספרים, ע' .1

צילומים: משה הרפז (זאגרב, 28.5.2013). כל הזכויות שמורות. רשימה זאת ראתה לראשונה אור ב- 8.7.2013 באתר "במחשבה שניה".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמית  On 23 ביולי 2013 at 10:45 AM

    מעניין, הבנתי שגולת הכותרת שם ומוקד העלייה לרגל הוא קברו של דראז'ן פטרוביץ, אולי הקרואטי הנערץ ביותר אי פעם

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: