יין מרלו

אני מצטט, למרות האיסור שנכתב בספר (אין…):

[14]

בלשון העם אומרים "אל תעשה את עצמך" ואנחנו עושים את עצמנו כל הזמן. רק הדם זורם מבלי שנאמר לו לאן (אם הקוראים מבקשים יין מרלו משובח כדאי שינסו את היין של יראון).

כבר אין גבול לדברים שאני (מכאן והלאה אומר "אנחנו" מפני המבוכה) יכולים לומר. אנחנו יכולים לבשל מרק מרוחות רפאים (כלומר אנחנו יכולים לומר זאת). אנחנו יכולים לנעוץ מסמרים מצדם ההפוך. אנחנו יודעים את ההבדל בין עצמנו לבין אחרים. כלומר שהאחרים כלואים בתוך עורם שלהם. אנחנו מנחשים שנים, צובעים מזוזות, חולטים, גורסים, עודרים, קולים ועוד ועוד. אנחנו יכולים לומר דבר אחד אינספור פעמים.

אנחנו גם מבקשים סליחה. מן האלמנה, ממתקין המזגנים, מן המוכרת בחנות של קסטרו.

[מקור: יואל הופמן (2010), מצבי רוח, כתר (הערה: נכתב בכתיב מלא משום שלא היה בכוחי לנקד את הטקסט כפי שניקדו הופמן)]

לבטח זוכרים אתם, תריסר קוראיי הנאמנים, שלא מזמן הוצג בארצנו הקטנה סרט הוליוודי. שמו בעברית היה "דרכים צדדיות". איני זוכר את שמו המקורי באנגלית. ובו אחד משני הגיבורים, זה המומחה ליין (לא זה שעמד להינשא שבוע לאחר תום המסע והלך לשרוף את העולם – עד כמה שניתן – בקליפורניה), שבכול יקב ביקש, טעם ולגם יין – רק לא יין מרלו. טפו…

ואני אומר: קחו את ההמלצה של הופמן בשתי ידיים. מאז שגיליתי את היין הנ"ל –  וזה קרה שנים לפני שקראתי את הופמן – הוא אינו מש משולחננו…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: