למה בדיוק ממתינים או מחכים הכורדים?

כורדיסטאן. "סטאן" זאת סיומת שמובנה או פשרה הוא "הארץ של…". גם אנו אמצנו אותה. את הסיומת הנ"ל. חמאסטאן. איך שלא יהיה כורדיסטאן היא הארץ של הכורדים. בין 20 ל-30 מיליון אישה ואיש מחפשים מדינה. עד כדי כך המספר אינו חלוט וייתכן שאם תצאו למרחב המרשתת תקבלו ערכים והערכות הנעים בין 15 ועד 40 מיליון. כך או אחרת – הכורדים הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעולם ללא מדינה משל עצמם.

אנו מחכים בסבלנות. עוד מדינת לאום אמורה, מתישהו, להתווסף לסד"כ אומות העולם. הבעיה שנותרה היא מתי יקרה המתישהו הזה. זה לא יהיה קל. הלידה תהא קשה. והלידה תתארך. צריך יהיה ניתוח קיסרי או משהו כזה…

אז מיהם הכורדים? אז זהו שרב הנסתר על הנגלה. אין היסטוריה כתובה. היעדרותו של תיעוד כתוב הוא אחד הקשיים בבואך לקבוע את הכרונולוגיה המדויקת, ולפיכך המחייבת, של הכורדים. דווקא לאורך הקשת הפורייה, ממצרים ועד מסופוטמיה, בעולם העתיק שבו עשו התרבויות השונות שעלו, פרחו וקמלו, שימוש עשיר ומגוון בכתב. ולא רק שהכורדים לא הותירו דבר וחצי דבר בכתב – גם מספר האזכורים אודותיהם בתרבויות שלכאורה סבבו אותם הינו נמוך עד כדי אפסי. בקיצור, אין אפשרות ללכת לאחור בזמן ולהצביע על רגע מכונן. יש אזכור של שם דומה בכתבים שומריים שלפני 4,000 שנה. וזאת כמובן אחת הצרות של הכורדים הנכנסת למשוואת הייתכנות.

הכורדים הם ישות אתנית. משתייכת לעץ העמים הפרסי/איראני. לשונם שייכת אף היא למשפחת הלשונות האיראנית. הכתב פיתח תלות גיאוגרפית. באיראן ובעיראק כותבים בכתב ערבי. יותר מדויק – בתעתיק ערבי. בתורכיה (וגם בסוריה) כותבים בכתב הלטיני. מי שהגיע לקווקז קרוב לוודאי שכותב בכתב קירילי אם כי צריך אדם לדעת שחלק מהמים הנמנים על העץ התורכי המיר לעת האחרונה, לאחר צאתו לדרך שלא בחסות האדומים, משימוש באותיות קיריליות לשימוש באותיות לטיניות (בסגנון התורכי). גם וגם. התנערות מהרוסים והיטמעות תרבותית.

מספר מילים בהקשר הדתי. במאות הראשונות שלאחר ספירת הנוצרים הייתה הדת הרווחת זורואסטרית. לפני זאת – רק אלוהים יודע. לבטח דת פאגאנית כזו או אחרת. אחר כך הופיע האסלאם. התוצאה היא ש- 85% מוסלמים (65% סונים). השאר נוצרים וכל מיני דתות אזוטריות שעדין נותרו כלואות במבצרים הרריים. זאת ההערכה. קחו אותה על מגבלותיה.

קיימת טענה שבסביבות המאה הרביעית לפני ספירת הנוצרים הייתה באזור מפגש הגבולות דהיום של ארבע מדינות (איראן, תורכיה, סוריה, עיראק) הייתה ממלכה כלשהי שייתכן והייתה כורדית. טענה זאת איננה מבוססת דיה. איך שלא יהיה הישות הנ"ל התפרקה עם הכניסה למאה האחרונה שלפני הספירה. כמה עשרות שנים לאחר מכן התקיימו 2 ישויות – האחת וסאלית של הרומאים ואחרת – של הפרתים. ושוב: אין אנו בטוחים שאכן הישויות הללו היו ישויות כורדיות. הססנים החליפו את הפרתים והביזנטים את הרומים.

כאמור, במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, החל מהמאה השביעית, נולד ופרח האסלאם. ועימו הכיבוש בפועל של הערבים. האימפריה הערבית על שלל ח'ליפויותיה. ויש אזכורים לעם הכורדי לקראת סופו של האלף. תכתובת בין מושלים כאלה ואחרים. בעיקר באזור מוסול של היום.

המושג "כורדיסטאן" מופיע לראשונה בסביבות המאה ה-12. הסלג'וקים (סוג של תורכים) מציינים מונח זה כשם האזור המשתרע מדרום לאזארביג'אן ועד לאזור בצפון פרס/איראן המכונה לוריסטאן. ואז באו התורכים העות'מנים. השליטה במרחב הכורדי הייתה בשלט-רחוק ובפועל התקיימו בהרים מספר זעיר של שושלות מקומיות. והכורדים, בהיותם נתינים של אימפריה רב-תרבותית, החלו לשייט גם במרחבים אחרים. נוספים.

פרופ' Mehrdad A. Izady כתב מאמר על מוצא הכורדים. לדבריו, נולדה, ב-1750 ממלכה כורדית נוספת. זאנד (Zand). אך כיוון ששוב היו מוסדות השלטון מחוץ לטריטוריה הכורדית המסורתית לא פותח ולא התפתח איחוד של הכורדים. בהמשך המאמר צוין כי ב-1867 נלקחה האוטונומיה הלז ושוב מצאו הכורדים את עצמם פזורים תחת שלטון של אחרים. השם זאנד לא היה מוכר לי. פניתי למרשתת. ומצאתי שאכן היה הייתה ממלכה שכזאת. קצרת ימים. שהתחילה ב-1750 והסתיימה, לאחר שושלת של 8 חאנים/קאנים, ב-1794. הבעיה היא שממלכה זאת שלטה דווקא על דרום איראן. ולא בטוח שהחבר'ה שהיו בשלטון אכן נמנו על הכורדים.

הסתיימה מלחמת העולם הראשונה. באירופה קמו מדינות לאום. חוזה סרווס (Treaty of Serves) שנחתם ב-10 באוגוסט 1921, קרא לייסוד מדינה כורדית על מרבית השטחים שבהם היוו הכורדים רוב בקרב האוכלוסייה המקומית. אך המעצמות המנצחות התנערו או התעלמו מכך. הן המשיכו וחילקו את השלל העות'מני ביניהן וללא שותפים. כך עוצבו עיראק, סוריה, ותורכיה המצומצמת במקום האימפריה העות'מנית. ב-24 ביוני 1923 נחתם חוזה נוסף. חוזה לוזאן (Treaty of Lausann). אמנה זאת הייתה למעשה אשרור והנצחה של החלוקה הנ"ל. הזדמנות שפוספסה…

ועדיין נותרו בקרב הכורדים שאיפות לאומיות. במחצית השנייה של שנות העשרים (של המאה העשרים) הוקם באזארביג'אן הסובייטית מחוז כורדי אוטונומי. הכורדים האדומים. ב-1929 הוא בוטל. לימים סולקו צאצאיהם מארמניה, במסגרת טיהור אתני, שנעשה תוך כדי מלחמת ארמניה-אזארביג'אן בשנים 1994-1992. אז נלחמו שני הצדדים – הנוצרים והמוסלמים – בשיטת תפוס כפי יכולתך. לראייה הגבול שנקבע כולל המובלעות הדמוגרפיות…

נחזור לענייננו. לטריטוריה הכורדית ולניסיונות להקים מדינה עצמאית. כורדיסטאן. ושוב הסובייטים בתמונה. הסתיימה מלחמת העולם השנייה. האדומים הקימו, משיקולים שלהם, מדינה כורדית בשטח הצפון-מערבי של איראן, קצרים היו ימיה של המדינה הכורדית העצמאית. הריבונית. הרפובליקה של מאהאבאד (Mahabad Republic). נולדה ב- 22.1.1946 ומתה ב- 10.12.1946. בטרם מלאו לה שנה. בראשה עמד קאדי מוחמד שהוצא להורג בטהרן ב-30.3.1947. לפני מותו הספיק להעביר את הדגל למולה מוסטפה בראזני. "בידיך בטוח הוא. יום יבוא והדגל יונף." זאת הפעם היחידה בהיסטוריה, המוכרת, המתועדת, שלכורדים הייתה מדינה משל עצמם.

ממרה ישנה מספרת לנו כי האויב של האויב הוא ידידינו.  ובשנות ה-60 וה-70 אכל מוסטפה בראזני מהמסטינג הישראלי. סדאם חוסיין הגיב בנשק כימי. הטרור שהפעילה (ומפעילה) המחתרת הכורדית בתורכיה אף הוא לא הואיל. בסוריה ובאיראן לא הרימו הכורדים ראש. אדייק: לא שמעתי ו/או קראתי על כך. אם אכן היו מקרים שכאלה הם היו בשוליים.

גם סאדאם חוסיין ירד מהבמה. ב-2003 העיפו אותו האמריקנים והמקומיים הם שתלו אותו. האמריקנים אכלו קש בניסיון ללמד את האוכלוסייה את חוקי המשחק שהמקומיים לא חפצו לשחק. עד סוף השנה אמור אחרון החיילים הזרים לעזוב את עיראק. אין זה אומר שלא נותרו כאלה שאינם לובשי מדים…

עיראק היא מדינה רשמית על הנייר. בפועל היא מחולקת לשלושה חלקים. חלק סוני, חלק שיעי והחלק השלישי הוא כורדי. שם מתנוסס דגל השמש הצהובה. טלאבני הוא נשיא עיראק. ברזאני (הבן) עומד בראש הממשלה הכורדית בצפון עיראק. אפילו התורכים עוזרים להם. לכורדים העיראקיים. בתקווה להשקיט את בעיות הפנים. צעדים כלכליים. 7% מכלל הייצוא של תורכיה מופנה לחבל הכורדי בעיראק. הצורך בגז ובנפט הניע את התורכים לממן עסקה להנחת צינורות מקשרים באופן ישיר בלא לערב במו"מ את ממשלת בגדד. דהיינו הכורדים הם הריבון בחלק הצפוני של עיראק. האם זאת ההזדמנות שלא תוחמץ ליצור בסיס לריבונות עצמאית של כורדיסטאן?

ומשום מה עדיין יושבים הכורדים הסורים על הגדר ואינם מתקוממים בגלוי כנגד השלטון העלאווי. השיעי. הבעיה שהם מפוצלים ואינם מאוחדים. התורכים ערים לכך. שלחו תגבורות לאזור הגבול המשותף. האם שוב הכורדים לא מפספסים הזדמנות לפספס?

חזון נשאר חזון. כמו חזון ארץ-ישראל הגדולה (מהיאור ועד הפרת) כן חזון כורדיסטאן הגדולה. מהקווקז ועד הים התיכון והמפרץ הפרסי. ככול שאתה מתרחק מן הליבה – מפגש הגבולות של סוריה, תורכיה, איראן ועיראק – כך מטשטשים ומתפוגגים הגבולות הפיזיים והופכים לוירטואליים.

אז למה בדיוק מחכים ו/או ממתינים הכורדים? אף לא אחד יגיש להם מדינה על מגש של כסף!

בהכנת המאמר ערכתי שימוש במקורות המידע הבאים:

[1] Admim' "The republic of Kurdistan in Mehabad", (posted 9.3.2008).

[2] Ofra Bengo, "The Kurds of Iraq: Building a State Within a State" Lynne Rienner Publishers (2012).

[3] Ofra Bengo, "The Kurdish quiet spring?", The Jerusalem Post (12.3.2012).

[4] Ofra Bengo, "Turkey: A midwife for a Kurdish state?", The Jerusalem Post (12.6.2012).

[5] Ofra Bengo, "Kurdistan reaches the sea", Haaretz.com (3.8.2012).

[6] Mehrdad A. Izady, "Origin of the Kurds", (posted 1.7.1991).

[7] Ali Kilic, "The State of the Republic of Kurdistan", (posted 22.1.2009).

[8] יו מקלאוד, "הפלונטר הכורדי של ההתקוממות הסורית", מעריב (13.8.2012).

 רשימה זאת ראתה אור לראשונה ב-20.8 ש"ז. באתר "במחשבה שניה".

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה  ביום 22 באוגוסט 2012 בשעה 1:13 PM

    איפה שגילו הבריטים סיבה להפרד ומשול ניצלו. הנפט שבבארות סביב מוצול היה סיבה טובה.
    עכשיו כמו עוד הרבה עמים גם הם ממשיכים לסבול מהבריטים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: