סין. מחוז צ'ינגיאנג. השטחים החדשים. לשעבר תורכמניסטאן המזרחית. לשעבר הקיסרות האויגורית. מדבר טאקאלאמאקאן. שלוחה של מדבר גובי. אנו משייטים לאורכה של השלוחה הצפונית של נאות המדבר העוטפות את המדבר. מצפון ההרים השמימיים. מזינים במים את מרגלותיהם. את נאות המדבר. קשגר. קורלה. טורפאן.
זה עתה סיימנו ביקור בקוצ'ה. יותר מדויק במערות בזקליק החצובות בהרים הסמוכים לעיר. מערות 1,000 הבודהות. 10,000 הבודהות. הולכי הרגל הבודהיסטים ציירו את התמונות על דפנות המערות. שבודהה יהי איתם – בהלוך ובחזור – בחציית המדבר.
התרווחתי בירכתי האוטובוס. ולפתע צד את עיני דבר מה אדום. מישור מדבר עטוי קרום אדום. אופק אדום. עצור! צעקתי. לקח כמה זמן שלקח אבל בסופו של דבר הסיני הבין והאוטובוס עצר. וירדנו אל האדום האדום הזה. יש סיני. יש מדריך אויגורי. אז אין לנו בעיית תרגום… לא שהיינו זקוקים לו. המוח תירגם את שראתה העין.
אז זה מה שהם, האויגורים, עושים. מגדלים. קוטפים. משטחים. בוצעים (במספרים). מייבשים. אוספים לשקים. ואז עולה התוצר על שולחננו, בצורה כזו או אחרת… טעמתי. אי-אפשר שלא לנסות. אכן חריף לעילא.
עבודת ידיים. כפיים. ללא מיכון. ולכול מגדר מוצמד התפקיד. יש שגוזרת, יש שגורף, ויש שמדבר…
צילומים: משה הרפז (סין, 2004). כל הזכויות שמורות. רשומה זאת ראתה אור לראשונה ב- 26 יולי ש"ז. באתר "במחשבה שניה".
משה הרפז 
תגובות
יפה
משה הרפז כתיבה מפליאה תמונות נקי למבט אוהבת את האתר מעבירה לחברי בבקשה לא לפרסם אותי שמירה פרטיות לומדת גיאוגרפיה היסוטריה בזכותך