צבר 1

משוכת צבר. גדר התוחמת את היישוב. אופיינית לאזורנו. גם יישובים יהודיים וגם ערביים. והפעם אנו בכרמי יוסף. למעשה – בדרך העפר העוקפת את היישוב ממערב. לבן-ירוק-לבן במפת השבילים.

לאמיתו של דבר יצאנו לחפש את אבני הגבול/גדר/שטח של גזר העתיקה. של גזר החשמונאית. עירו של שמעון החשמונאי. שאמר לתושבים, לאחר כיבוש העיר, או שתתגיירו או ש… והאחרים עזבו. אלו שסימנו את תחומה המוניציפאלי. עד כאן "תחם גזר". כאן מתגוררים היהודים. כמה מהאבנים כוסו בעפר. כמה נשדדו ע"י התורכים ומוצגות במוזיאון באיסטנבול. כמו גם "לוח גזר". מדוע אין מבקשים אנו להחזיר?

נותרו 4 אבנים. אחת בחצר של בית פרטי בישוב. שלוש האחרות ביער המגינים. ולפני שיצאנו ליער לתור אחר האבנים – עלינו לתל גזר. סיפורן של האבנים יסופר בנפרד. באם מצאנו אותן או שמא לא…

ולאורך כברת דרך ליוותה אותנו משוכת הצבר. בין העונות. בתוך ספירת העומר. בתפר שבין האביב לבין הקיץ. הרי לכם הצבר שמתחיל לפרוח:

הסברס הנוכחיים קטנים המה. תזכירו לי להיות כאן לקראת תשרי. עם מקל ארוך שבקצעו מסומרת קופסת שימורים שרוקנה מתוכנה. וכפפות. מקווים אנו שאם התהליך יתבצע כמו פעם אזי הפרי ימתק כמו פעם…

צילומים: משה הרפז (כרמי יוסף, 18 מאי 2012). כל הזכויות שמורות. רשומה זאת ראתה אור לראשונה ב-21 מאי 2012. במגזין רשת "במחשבה שניה" לנושאי חברה ותרבות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה ארצי  On 25 במאי 2012 at 11:13 AM

    הלואי וכל הגבולות היו כמו גבול הצבר. גם מרתיע את שמנסה לחדור וגם מקל על תסכולו ומשכך את כעסו בפרי טעים ששווה את המאמץ להגיע אליו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: