סייבר – המרחב החמישי של המלחמה

המלחמה כבר כאן. ברוך בואכם למרחב הסייבר. בעצם, המלחמה מעולם לא עזבה אותנו. נהפוך הוא. היא הפכה לדרך חיים. ואם כבר דנים אנו במלחמה – מן הראוי שנפתח בה:

קפיצה לעתיד: מערכת ההתרעה הקיברנטית של ישראל זיהתה מתקפת "פצצות לוגיות" (תוכנות זדוניות), שכוונה לעבר שתי תחנות כוח. החיישנים הפעילו אוטומטית ובמהירות הבזק מערכות יירוט, ואלה נטרלו את רוב התוקפים (פעולות במרחב הקיברנטי נעשות במהירות של אלפיות השנייה ובקצב שמעורבות אנושית אינה רלוונטית).

כמה פצצות לוגיות חדרו בכל זאת את מערך ההגנה ופגעו במערכת הבקרה באחת התחנות. נגרם נזק לתוכנות, אך למרבה המזל הנזק טרם פרץ למרחבים הפיסיים. באותו רגע הופעל אוטומטית מנגנון ה-Roll Back  של תחנת הכוח, והחזיר את תצורת המחשוב באלפית השנייה לאחור, למצבה כפי שהיה לפני פגיעתן של הפצצות הלוגיות (בהיותו וירטואלי, המרחב הקיברנטי הוא היחיד המאפשר "חזרה בזמן" – חזרה לתצורת העבר). בו בזמן הופעל מנגנון "ניתוק הזרם", המפסיק את פעולות מערכת התקשוב ביעדים אזרחיים חיוניים, שנקבעו מראש. באותו הזמן בקירוב הצליחה מערכת ההגנה האווירית ליירט טיל בליסטי, שכוון לחוות השרתים של חברת הטלפוניה הלאומית. כך ניצל המרחב הקיברנטי המדינתי, שקיומו תלוי בתשתיות תקשורת ובאנרגיה חשמלית. למרות זאת, חברת הטלפוניה המספקת שירותי תקשורת אישית (סלולארית, לוויינית) לצבא נפגעה קשות. הדבר שיבש את תפקודו באופן חמור משהיה צפוי.

אירועים אלו היו חלק מהתרחישים שנבחנו בתרגיל לאומי להגנת המרחב הקיברנטי ב-2016. התרגיל צוין כהצלחה גדולה. הפעם, שלא כמו בתרגילים בשנים קודמות, חל שיפור ניכר בתפקודם של מנגנוני ההגנה המדינתיים, בהעברת מידע בין הגופים ובתיאום בין המערכות האזרחיות לצבאיות. עם זאת הודגש, שמערכת ההגנה הלאומית מספקת מענה להגנת תשתיות לאומיות חיוניות ולמערכת הביטחון, אך אינה נותנת מענה מספק לחלקו הגדול של המרחב הקיברנטי המדינתי, המצוי בידי המגזר הפרטי. ראש הממשלה שביקר בתרגיל אמר, שכל אזרחי המדינה זכאים להגנה ולחופש פעולה במרחב הקיברנטי, כפי שהמדינה מספקת הגנה במרחבים האחרים. לפיכך הוחלט להתקין על השרתים בכניסה למדינה מערכת הגנה המבוססת על השהיה רגעית של התקשורת הנכנסת (Delay Line), כך שיתאפשרו סיכול והפעלת מנגנון ה-Roll Back  ברמה הלאומית. כן הוחלט לשפר את מערכת הניטור המשותפת לישראל למדינות שמצויים בהן צומתי תקשורת המובילים אליה.

[מקור: שמואל אבן ודוד סימן טוב (2011), לוחמה במרחב הקיברנטי, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מזכר 109, ע' 13]

בראשית ברא ה' את השמים, את הארץ ואת המים. שלושה מרחבי תפקוד. וכשנברא אדם, והחל להילחם, מצא עצמו נלחם במרחב הראשון, הארץ. האדמה. על הקרקע. משחר הבריאה נועדנו למלחמות. בראש ובראשונה – ציידים. קחו את נמרוד. כולנו צאצאיו של נמרוד.

אחר-כך למד בן-האנוש להשתמש גם בנתיבי הים לצורך המלחמה. עוד מרחב לחימה נפתח בפנינו. וכך חלפו/עברו דורות רבים של מלחמות בשני המרחבים הללו. ביבשה ובים. עד שהגיעו האחים רייט. אורוויל ווילבור. בשחר המאה העשרים. ואפשרו לאדם הלוחם להשתמש גם במרחב האווירי. עוד מרחב נכבש. המרחב השלישי במניין מרחבי הלחימה.

העסק המלחמתי הפך למורכב יותר. הצוללת נתנה פן נוסף למרחב הימי. ויחד הגענו לתלת מרחב. לתלת ממד. X, Y, Z. לאטו התעצם ממד ה-Z. במיוחד תרמה לכך המלחמה הקרה. מרחב החלל. הטילים, הלוויינים. הנה הגענו למרחב הרביעי.

ובהשקט, בלא שממש נשים לכל לב, במעבר בין המאות, ה-20 וה-21, נולד המרחב החמישי. המרחב הקיברנטי. הסייבר. אך לו, בניגוד לארבעת קודמיו, אין ממדים. רק אוסף (גדול) של נקודות ציון. לכול אחת מהן קואורדינאטות משל עצמן. בסה"כ מצויות וממוקמות בכול שאר המרחבים. אלה המצביעות על מיקומו המוחלט של המחשב.

"שורשיה של המטריצה נמצאים במשחקי וידיאו פרימיטיביים," אמר העלקול, " בתוכנות גרפיקה מוקדמות ובניסויים צבאיים במנופים גולגלתיים." על-גבי הסוני נמוגה מלחמת חלל דו-ממדית מאחורי יער של שרכים שנוצרו מתמטית, מתוך הדגמת האפשרויות המרחביות של ספירלות לוגריתמיות; סרט צבאי הגיח באש כחולה קרה, חיות מעבדה מחוברות בחוטים אלקטרוניים למערכות ניסוי, קסדות שמזינות מעגלי בקרת-אש של טנקים ומטוסי-קרב. "המרחב הקיברנטי, הזיה כל-חושית שחווים אותה יום-יום ביליוני מפעילים חוקיים, מכל אומה, ילדים הלומדים מושגים מתמטיים… ייצוג גרפי של מידע, שמופשט מתוך המאגרים של כל מחשב ומחשב בתוך המערכת האנושית. מורכבות לא-נתפשת, קווי אור פרושים באי-חלל של הנפש, צבירים ומערכות של נתונים. כאורותיה של עיר, נסוגים…"

[מקור: ויליאם גיבסון (1994), נוירומנסר, מאנגלית: דני פלג, מעריב. ע' 65] 

ובניגוד לקודמיו – שנבראו על-ידי אלוהים – מרחב זה הינו יציר כפיו של האדם. מרחב מלאכותי. לכן אמור האדם לשלוט בו. יוצא כי בעקיפין – אף הוא נברא ע"י בורא עולם.

מניח אני שרובכם, אם לא כולנו, נתקל לעתים בתשובה לקונית, בנאלית, של המענה האנושי מצדו השני של הדלפק או קו הטלפון: "מצטער אבל המחשב נפל. אנ'לא יכול לעשות שום-דבר…". היכן שלא נפנה בעולמנו ונביט סביבנו, נתקשה למצוא מערכת שאין בה מחשב ו/או ג'וק/שבב או שמות נרדפים. מערכות משובצות מחשב. בכול תחומיי העשייה. בכול מערכות החיים. תחבורה, כלכלה, ביטחון, שלטון, תכנון, ייצור, רווחה ופרט. בכול תחומי חיי היום-יום. גם המערכות המכניות, האנלוגיות, הפכו עם הזמן לאלקטרו-מכניות והיום אף הן מפוקדות מחשב. בקיצור, העולם הפך לדיגיטלי.

כאמור, מרחב הסייבר / המרחב הקיברנטי, הוא מרחב חדש, צעיר, החמישי במניין, שהצטרף לארבעת קודמיו: יבשה, ים, אוויר וחלל. שדה קרב סופר-מודרני. ייחודו הוא בכך שאינך יכול למשש אותו כיבשה וים ואינך יכול לחוש שהוא עוטף אותך כאוויר והחלל. אינך יכול להבחין בו. כאילו שבמרחב בלתי נראה, וירטואלי, עסקינן. מרחב שבו הזמן והמרחק נדחסים עד קצה גבול היכולת הפיזית. חלקיקי שנייה. במהירויות המתקרבות למהירות האור (טרם הוכחה מהירות הגבוהה מכך…). חשאיות. אין טביעת אצבע. אין חתימה. הביטוי הצבאי השגור בפי כל – "עוד 5 קטנות אני אצלך" – כבר אינו רלוונטי. אתה מת מזמן (או המחשב שלך… שבלעדיו אתה משול למת). לא בכדי הותקנו GPS-ים בכלים מבצעיים. לעמוד על ההבדל בין המציאות הרצויה לבין המציאות המצויה. ומה יקרה כשהאמריקנים יכבו את הלוויינים?

לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 כבר ניתן היה להבחין במלחמות קיברנטיות. ב-2007 תקפה רוסיה את אסטוניה. חברה לשעבר בברית המועצות. על שום הדרת הרוסים במדינה שאחוזם הגבוה – שהתקרב עד כדי מחצית האוכלוסייה – נבע מרוסיפיקציה של המשטר הסובייטי. ושוב רוסיה. ב-2008 תקפה את גיאורגיה. במקביל למלחמה הקונוונציונלית שהתנהלה על הקרקע. המטרה – שיתוק מערכת השלטון. אגב – מעולם לא הוכחו טענות אלה באשר לחלקה של רוסיה. כאמור – מלחמה ללא טביעות אצבע.

לאחרונה, גם אנו הותקפנו. האקרים סעודים ואיראניים. דרך אתרי הקניות. כאלה או אחרים. מאובטחים וכאלה שפחות. לעת הזאת הבינו ארגונים רבים שאנו במלחמה. בעצימות נמוכה אבל מתמדת. קרב בין תוכנות. או בין מתכנתים. צ'ק-פוינט. פייר-בול. קודים. סיסמאות. אזעקה. מרגע שאני יוצא מהבית – אני מקודד. ביציאה מדלת הכניסה למעוני. בכניסה אל המכונית. ביציאה ממנה. בכניסה למשרד. בכניסה לחדר. בכניסה למחשב… אם כי ניתן לומר שלא כל החברות הפנימו את החומרה שבדבר. אחדות מנסות עדיין לחסוך ואינן נחפזות להפעיל את צופרי האזעקה.

ונסיים באגדה אורבאנית הלקוחה מהנעשה במנהטן. מזה מספר חודשים, מחירי הדירות והמשרדים, המצויים במבנים שעל קו המים המביט אל האטלאנטי, האמירו עד מאוד. מעבר לכול פרופורציה. ואז התבררה הסיבה: הסמיכות לקו התקשורת הימי. מי שמתחבר ראשון – יש לו יתרון. אמנם של ננה-שנייה. אבל יתרון. והוא הראשון לדעת מה הייתה הפקודה האחרונה בבורסה בלונדון. ולתת בבורסה בניו-יורק את הפקודה המתאימה. כל העסק מתנהל – כמובן – ע"י המחשב וללא מגע יד אדם. פרט לזה שחיבר את האלגוריתמוס.

האם באמת חלף לו עידן המלחמות הקונוונציונליות? לא בטוח. אנו בישראל דנים בכלל שנלקח ממקורותינו: "הבא להרגך השכם להורגו". והמבין יבין. הרי הקדמנו את הבחירות ללא כל הצדקה אחרת…

רשומה זאת ראתה אור לראשונה ב-7 במאי ש.ז. במגזין-רשת "במחשבה שניה" לנושאי תרבות, חברה ותקשורת.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה ארצי  On 11 במאי 2012 at 8:39 PM

    נא ראה מה כתב ישעיהו באתר הרשע "במחשבה שניה"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: