ירדן: האם השמש עדיין זורחת במזרח?

ירדן. 6.5 מיליון תושבים (מקום 106 במדרג העולמי). 89.3 אלף קמ"ר (מקום 112). תל"ג לנפש לשנה – 5,579 דולר (מקום 96). 2 מיליון פלסטינים במחנות הפליטים (לפי דו"ח אונר"א). הפלסטינים מתרכזים בערים הראשיות – בבירה עמאן, ובערים הצפוניות – זרקא ואירביד. 99% מתושבי הממלכה הם ערבים. מה יש עוד? צ'רקסים, צ'צנים, ארמנים, טורקמנים, רומנים. ביחד – 1%. 92% מוסלמים סונים. 6% נוצרים על פלגיהם השונים. ב-1950 היוו הנוצרים 30% מהאוכלוסייה!

חיידק שפעת אביב העמים הערבי כבר מסתובב באזורנו מעל לשנה. איכשהו פסח, לכאורה, על המונארכיות. ערב הסעודית, מרוקו, איחוד האמירויות. אנו ניקח את שכנתנו שבמזרח. זאת שבגדה השנייה. ירדן. לא התקיימו בה הפגנות של מיליון איש. הצבא או המשטרה לא ירו במפגינים. אין זאת אומרת שלא היו הפגנות. פה ושם אף נזרקה אבן. וציין כי היא הושלכה על מכוניתו של עבדאללה בעת ביקור שערך ששוטט במרחב הדרומי שנחשב לאזור התומך ונאמן לבית המלוכה. טפילה, כרך, מען – ערים שכמעט ואין בהן פלסטינים. כל זאת לא פילס דרך לכותרות העיתונים. אולי לדפים האחרונים של החלק הראשון. אבל לשם מגיעים רק יודעי ח"ן. אי-לכך אנו נחצה את מעבורות הנהר ונערוך סיור בגדתו השנייה, האחרת.

ירדן. ממלכת ירדן. הממלכה ההאשמית. מדבר. חול. אבן-חול. גרניט. מישורי חמדות. רמה צחיחה. פה ושם מרוכזים חיים בנאת מדבר. עמון, מואב, אדום. הגלעד. נחלתם של ראובן, גד וחצי שבט המנשה. חלק ממה שקרוי "הארץ הנשארת". זאת שלא ירשנו. השטח שניתן לנו כמנדט מהשמיים אך כבר לפני אלפי שנים לא מימשנו את השטר. וכנראה שפג תוקפו…

נשיאנו הראשון, הראשון לבית ויצמן, היה גם מדען. כתבתי "גם" כי הוא היה בעיקר מדען. בנוסף לתפקידיו הציוניים. בממסד היהודי שהחל להתמסד אחרי שהרצל כתב: "אם תרצו…". ואנו רצינו. וגם עתה אנו רוצים. והרוב זוכר לו את עשייתו הציבורית וקצת שוכח מהחצי השני של המשוואה. קחו לשם דוגמה את הערך "ויצמן" באנציקלופדיה העברית. כן. יש דבר כזה הקרוי "האנציקלופדיה העברית". נכון. אינה מעודכנת לגבי הימים הללו. העכשוויים. אבל באשר להיסטוריה – אין שני לה. 26 עמודים שלמים מוקדשים לעסקנות הציבורית ורק עמוד אחד בלבד מוקדש לעבודתו המדעית. עיתוני סופ"ש עסקו בהשוואה. בין מילותיו של המעריך הלאומי, האלוף אביב כוכבי, שנאמרו עם היכנסו לתפקידו, קצת לפני פרוץ האביב הערבי. לגבי עתידו של מובארק, לבין המשפטים הכתובים בערך המוקדש לו, בויקיפדיה במהדורה העברית. הפכים מוחלטים. הבדל של 180 מעלות. באחד חזה ראש אמ"ן נפילה. באחר – תקומה.  הקלות הבלתי מוסברת של כתיבת ערך. היד הקלה על מקשי המקלדת.

נמשיך בענייננו. כאמור, היה ד"ר חיים ויצמן מדען בעל שם עולמי בתחום הכימיה. מוצע שתבקרו במכון ויצמן. השנה היא ה-75 להיווסדו בתצורה הראשונית כ"מכון הלורד זיו". לימים שונה השם בהסכמת המשפחה. דקל גודוביץ ישמח לפתוח בפניכם דלתות של שכיות חמדה אדריכליות. וגם את מעבדתו של ויצמן שנשתמרה כמות שהייתה בימי חלדו. מתחום הכימיה הטהורה עבר ויצמן לביו-כימיה. עם הזמן נרשמו על שמו 121 פטנטים.

באותם הימים, ימי מלחמת העולם הראשונה, היווה האציטון מרכיב עיקרי בייצור פגזי תותחים. את האציטון היו כורים. כמינראל. בגרמניה. ומה לעשות שבאותה המלחמה היו בריטניה וגרמניה צהובות זו לזו? או אז פיתח ויצמן תהליך כימי-ביולוגי לייצור האציטון במעבדה. והמחיר לטון של חנ"מ ירד לאחד חלקי מאה. הפחתה בשני סדרי גודל! אומרים שבריטניה הייתה חייבת לו. יש הטוענים כי מכאן צמחו שורשי "הצהרת בלפור". אותו מכתב ששלח הלורד בלפור, ב-2 בנובמבר 1917, אל ויצמן, ובו הכרה בזכותו של העם היהודי לבנות את ביתו הלאומי בארץ ישראל. בסיום המכתב ביקש הלורד להעביר את תוכן המכתב למוסדות הציוניים.

ומדוע כתבתי את שכתבתי – משום שבאותם הימים נכתב גם מכתב אחר. שיועד לאישיות אחרת. ערבית. מכתב שכתב הנציב העליון של בריטניה במצרים, הנרי מק-מהון, שיועד אל חוסין, השריף ממכה. ראש לשבט ההאשמים. חוסין, בניגוד להחלטות שקיבלו (או לא קיבלו) מאוחר יותר הפלסטינים / ערביי ארץ-ישראל ב-1947, פעל במהירות הבזק. כבר ב-1920 עלו שני אמירים, בניו, לחזקת מלכים. עבדאללה הופקד על רבת עמון. פיצל על דמשק (עד מהרה גורש משם והגיע לבגדד. הומלך על עיראק. יורשו איבד את הכס). קודם לכן, ב-1903, כונן עבד אל-עזיז אבן סעוד מחדש את המדינה הווהאבית שבירתה ריאד. המלך השלישי באזורנו.

הפקידים, משרתי הציבור, סייקס מהצד הבריטי ופיקו, הצרפתי שמעבר לתעלה, ישבו בארמון אירופי כזה או אחר, מתחו קווי גבול על מפות בקנ"מ שלא לעניין, וכך הותווה ונברא המזרח התיכון. והשאר – היסטוריה. חבר-הלאומים העניק לבריטניה מנדט. גורל הילידים הופקד בידיים נאמנות עד שיוכיחו שהם יכולים להיות עצמאיים. ב-1921 קבעו הבריטים את הירדן כגבול פנימי של המנדט על ארץ-ישראל (הגדולה). במערב – פלשתינה-א"י ובמזרח עבר-הירדן שנמסר לשלטון עבדאללה. ולכן לא טרחו לסמנו. ב-1946 קיבלה ירדן עצמאות. היא הפכה לממלכת ירדן ועבדאללה למלכה. עבדאללה הוליד את טלאל ונרצח בעת תפילה באל-אקצה. טלאל הוליד את חוסין והשתגע. חוסין הוליד את עבדאללה – המלך הנוכחי – חתם על הסכם השלום והסתלק מן העולם.

בשלב הזה נראה שהממלכה ההאשמית, על-אף היותה מוצר מלאכותי, אינה עומדת להיעלם מהמפה. לכול הפחות – לא כעת. ירדן שרדה את 1948, את 1967, את "ספטמבר השחור" והפלישה העיראקית ב-1970, נשמעה לאיתות של גולדה והבליגה ב-1973, חוותה משבר כלכלי ב-1991 כאשר חוסין תמך בחוסין האחר בניגוד לקולגות שבמפרץ, ואת עלייתו לשלטון של עבדאללה לאחר מות אביו. ההישרדות נבעה מנאמנות הצבא, תמיכה של האליטה הפוליטית הלא-פלסטינית של תושבי עבר הירדן המזרחי וסיוע מערבי מתמשך.

המלך לא נדבק ולא חלה. מקסימום זורר מספר פעמים. ואל יקל הדבר בעיניכם. בשנות נסיכותו, שבהן התעצבה והתבגרה אישיותו של המלך, שהה עבדאללה מחוץ לארצו. מרוחק. חזר עם מות האב. ללא שפם. חלק מהמילים הערביות נשכח. הוא נתפש כזר למקום. מנהגי המקום, הכתובים והלא-כתובים, נשתכחו. איכשהו הוא, המלך, מצליח לתמרן ולשרוד.

אך על הדלתות המוליכות אל העולם החיצוני מידפקות הבעיות. הגבול עם ערב הסעודית – נראה כבטוח. זאת ערב הסעודית שתומכת פיננסית בירדן. שתשמש חיץ בינה לבין הפלסטינים. רש"פ ושלוחותיה. בין הישות הפלסטינית לישות הבדווית. ירדן כאזור ספר של ממלכת הוואבים. השקעה שנתית של מיליארד דולר. עיראק מתרוקנת מאמריקנים. לאיזה כיוון הדבר מצביע? מי ישתלט על סדר היום בבגדד? לירדן נכנסו כמה מאות אלפים של פליטים עיראקיים. אומדים את מספרם מעל לחצי מיליון. אינם נכנסים לסטטיסטיקה הדמוגרפית הרשמית. מאיימים על האיזון השברירי. ואין הם ממהרים לחזור. מבחינתם, לחלק גדול אין לאן לחזור.

וישנן צרות בבית. האחים המוסלמים המקומיים בוחשים אף הם את ידם בקדרה. אחוות האחים המוסלמים במובן הפאן-ערבי. הם דוחקים במלך להכיר באופוזיציה הסורית.

וגם הכלכלה לא משהו. מקרטעת. ואפילו באזורים הנאמנים, הדרומיים, מורגשת תסיסה. העוני והאבטלה מוציאים את המקומיים להפגנות. באחת הפעמים אף יידו אבנים על שיירתו של המלך. אכן ימים קשים להוד-מלכותו. אמנם התושבים מביעים אי-נחת ומורת-רוח אך לעת הזאת אינם מבקשים להפיל את השלטון.

מה עושים? מחליפים ממשלה. צעד מסורתי. כמו במרוקו. נתמנה ראש ממשלה חדש. לשעבר שופט בין-לאומי בהאג. סוג של מינוי המביע גאווה מקומית. בתקווה שימגר את השחיתות. מחוקקים כמה חוקים להקלה. קוראים לכך רפורמה. אבל היא אינה מרחיקת לכת. מוסיפים קצת יותר שקיפות. קוסמטיקה. לא שינוי מהותי (האם בכלל ניתן לחולל שכזה?). לפני חודשיים נסע עבדאללה לביקור ברמאללה. יש הרואים בכך מחווה לאחים. לאחרונה הזמין את עאריקת ואת מולכו לשיחות ברבת-עמון (למותר לציין שהשיחות שניהלו השניים, כקפואי שד, כשלו).

על רקע השמועות כי "ירדן היא היא המדינה הפלסטינית" יצא אביגדור ליברמן, שר החוץ שלנו, בהצהרה התומכת במלך. "ירדן היא גורם מייצב באזור. הדיבורים על ירדן כפלסטין מצויים בניגוד לאינטרסים הישראלים". כך שידר לעולם. לפחות אנו נותנים למלך זריקת עידוד. כי אין זה בטוח לסמוך יותר מדי על וושינגטון. את מובארק היא אכזבה…

רשימה זאת התפרסמה לראשונה ב- 23.2.2012 במגזין רשת "במחשבה שניה".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני ה.  On 27 בפברואר 2012 at 7:24 PM

    שתי הערות קטנות: (א) מניין הנוצרים בירדן ב-1950 כלל מן הסתם את הגדה המערבית ששם גרים רובם עד היום (ב) ביחיד: נווה מדבר – ברבים: נאות מדבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: