מצרים: הספינקס שזז ממקומו

שתו לי. אכלו לי. מי אינו מכיר את התלונות הנ"ל? במצרים שואלים: מי גנב את המהפכה? הצעירים, ברובם חילונים, שיצאו לכיכרות, התעמתו עם הצבא, וחוללו את המהפכה, גילו שאת הדובדבנים קטפו האסלאמיסטים. איך קרה כדבר?

המהפכה החלה ב- 25.1.2011. השגריר לשעבר של ישראל במצרים, יצחק לבנון, נזכר כי דיווח לירושלים: "יצא הג'ין מהבקבוק". מובארק נפל. נפילה כואבת. בטלוויזיה מקרינים את העברתו, מבית הכלא אל בית המשפט. באלונקה. בשכיבה. לתוך כלוב הסורגים. הצדק צריך להראות. ודי לו להמון בתמונותיו של המושפל…

חלפה שנה. מצב הרוח במנעד מייאוש לתקווה. נערכו שלושה סבבים של בחירות שהביאו לפרלמנט מצרי חדש. ומסיבוב אחד למשנהו – גבר כוחם של האסלאמיסטים. הדעות מלמדות שאכן הבחירות היו חופשיות. התוצאות הסופיות שהתקבלו הן: מפלגת החירות והצדק (האחים המוסלמים) – 235 מושבים (47.2%). מפלגת נור – (הסופיסטים) – 121 מושבים (24.3%). מפלגת וואפד החדשה (לאומי-ליברלי) – 38 מושבים. הבלוק המצרי (שמאל-ליברל) – 34 מושבים. אחרים – רסיסי מפלגות שנוצרו מהתפרקות מפלגת השלטון הישן (המפלגה הלאומית-דמוקרטית) – 80 מושבים.

באופן סמלי התכנס הפרלמנט החדש ב-25.1.2012 לישיבתו הראשונה. כיו"ר נבחר אחד פלוני מבכירי האחים. נראה כי הנבחרים החדשים משקפים נאמנה את התפלגות הכוחות הפנים-מצריים. אמנם אין ייצוג נאות לנשים – רק עשר – ואין ייצוג לאותם צעירים שיצאו חוצץ נגד מובארק.

מחבר שורות אלה מציע לראות את מצרים כמערכת חברתית בארגון עצמי. ארגון עצמי הוא תכונה שהתגלתה בחקר של מערכות מורכבות ופתוחות. הרעיון פותח לראשונה במדעי הטבע ורק לאחר מכן יושם הרעיון לתיאוריה חברתית. המאפיינים העיקריים של מערכת בארגון עצמי הם: מורכבות, פתיחות, דינמיות ואי-ליניאריות.

מורכבות: מערכת מורכבת בעלת מספר חלקים גבוה ומשתנה. כלומר – מספר רב של משתתפים – סוכנים אנושיים, אזרחים. במדינה ובעיר, שחקנים אנושיים אינם פסיביים לסביבתם אלא מגיבים והופכים לכוח משפיע. מקומץ שהפגין ביום השוטר ועד הפגנת המיליון בכיכר תחריר. זה אנו שאמצנו את "הפגנת המיליון".

פתיחות: קיום יחסי גומלין עם הסביבה שפירושם חילופי אינפורמציה. האזרחים הנ"ל מצויים בקשרי גומלין מתמידים – אינטרנט, פייסבוק, דוא"ל, טוויטר ורשתות חברתיות אחרות – עם זולתם. התקשורת היא אמצעי. ידע הוא כוח.

דינמיות: המערכת מתקיימת במצב של אי-שיווי משקל ולכן המערכת בפעולה בכל עת. לתנועה זו שני מצבים – מצב של תנועה יציבה ומצב של תנודות חריפות. תנועה יציבה – שלטון דמוקרטי (אך גם דיקטטורה היא מצב יציב). תנודה – מהפכה או תקופת בחירות. מובארק פינה את מקומו. מונה טאנטאווי במקומו. שזה אותו הדבר בשינוי שם. גם אותו ביקש העם להוריד. ובכלל אינו רוצה לראות אנשי צבא המזוהים עם המשטר הקודם.

אי-ליניאריות: התנהגות המערכת בלתי ניתנת לחיזוי ולפיכך לא ניתן להצביע על גורם ותוצאה בודדים וישירים. עובדה – התחילו חילונים – סיימו דתיים.

עקרון הארגון העצמי מניח שאי-שיווי משקל חברתי (כמו גם כלכלי) עשוי להוות מקור להיווצרותו של סדר מרחבי. בתקופה של אי-יציבות מתחרים ביניהם מספר מצבי סדר על שליטה בתנועת המערכת וכאשר זוכה אחד מהם אזי הוא כופה עצמו על המערכת ומשעבדה לתנועתו. מנגנון זה נקרא "עקרון השעבוד" ומצב הסדר השולט הוא "פרמטר הסדר". התחרות של מספר מצבי סדר – בחירות. פרמטר הסדר – פרלמנט חדש.

תהליך הארגון העצמי ניתן לתיאור בצורה של שינוי – המערכת נעה ממצב יציב אחד לאחר בתהליך של התפצלות. בתקופת הזמן הראשונה המערכת נעה באופן יציב הנשלט על ידי פרמטר סדר מסוים. לאחר זמן מסוים נקלעת המערכת למצב של אי-יציבות שבו נאבקים כמה מצבי סדר אפשריים עד אשר המערכת עוברת למצב יציב חדש הנשלט על ידי פרמטר סדר חדש וחוזר חלילה.

וכך קרה שאת פירותיה של המהפכה, שחוללו צעירים חילוניים, קטפו המפלגות הדתיות המהוות היום רוב של 356 מושבים (70.5%). לאן מובילה הדרך? מי יצור את הקואליציה וישליט את האג'נדה שלו – כלומר יהפוך ל"פרמטר הסדר" המכתיב את סדר היום במצרים? לעת הזאת טרם השתלטו הפנאטיים על "פרמטר הסדר" המכתיב דפוס חיים חדש. האחים המוסלמים נמנעים (כיום) מלהציב מועמד מטעמם לבחירות לנשיאות (יוני 2012). משדרים עמימות. נגד ההסכם עם ישראל מול הצהרה כי מכבדים את ההסכם. נגד ייצוא הגז מחד ומאידך זקוקים להכנסות. איך נוהגים בשותף הקיצוני (לבדם אינם רוב. ביחד – כן) וצריך להפיג את חששתם של הנוצרים (הקופטים) ושל הליברלים ושל החילונים. וכול אימת שהם מתנדנדים/מתנודדים – תתנדנד כל המערכת. דהיינו מצרים.

ויש כמה אבני דרך בדרך להתייצבות: חוקה חדשה, בחירת נשיא, העברת הסמכויות השלטוניות מהצבא לאזרחים, סילוק המועצה העליונה הצבאית והחזרת הצבא לקסרקטינים.

ואנו? אנו נמשיך לעקוב. הרי כלות הכול זאת שכנתנו הדרומית. ונדרש להכיר היטב את השכנים החדשים שנכנסו לגור בבית הסמוך.

פורסם לראשונה ב- 2.2. ש.ז. במגזין-רשת "במחשבה שניה". אתר לכותבים בנושאי תרבות, חברה, תקשורת.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: