ובעורפה של החומה, המפרידה בין חלקי ניקוסיה, היוונית והתורכית, בצד התורכי, פגשתי חנויות סדקית. אחת אחר השנייה. חנות בצד חנות. הכלל השני של הכלכלה. me too. הסבר עממי מדוע מתקבצות חנויות, המוכרות אותו המצרך או דומה לו, זו ליד זו. חנויות הנעלים ברחוב נווה שאנן, דוכני התבלינים ברחוב לווינסקי, מוכרי המקררים בפינת שד' הר-ציון וכד'.
אמנם כפתור היא כרתים אבל זה מה שיש בקפריסין. התורכית. כפתורים. לא ממש צבעוני. קיבלנו צבעוניות פסטלית מוגבלת… אך תסכימו איתי שהתצוגה עניינית.
ועל כך נכתב:
פרנסה קשה נתן לה הקדוש ברוך הוא ברחמיו ממכירת לולאות וטבעות וכפתורים… [ש"י עגנון (תשנ"ח), "סיפור פשוט", בתוך: על כפות המנעול, שוקן. ע' 150]
צילומים: משה הרפז (קפריסין, ניקוסיה התורכית, 23.6.2011). כל הזכויות שמורות.