ובשעה 11:00 (בערך…) נכנסתי לגלריה. P8. ברחוב פוריה מס' 8. קודם לכן, בבוקרו של יום, כשראיתי שנפתח בפני חלון של אפשרויות, עקרתי מהעיתון רשימה של גלריות, בת"א-יפו, הפתוחות בשבת. הכינותי מסלול. וכאמור P8 הייתה הראשונה בסבב.
אליסיה שחף אצרה תערוכה. קטנה, קומפקטית, דחוסה. דנה בקשר שבין טקסט לצילום. רוב הצילומים מבוימים. ושואלת האוצרת שאלה: "ומה קורה כאשר הטקסט והדימוי שזורים זה בזה? וכאשר הטקסט הוא הנושא המרכזי שבצילום?"
יצאתי מהגלריה בדרכי להמשך הסבב. ובדרך אספתי לאמתחתי שלל צילומים של דברים מעניינים (אותי) – מבנים, גרפיטי, דלתות. מכול טוב שמציעה העיר. זאת התמונה הראשונה שצילמתי (ברחוב ניצנה – בדרך לגלרית "דביר"):
את שלושת המלים המובאות בצילום הבא, צדתי על קירו החיצוני של מבנה, ברחוב אליפלט, שפעם היה בית-ספר לילדי שכונת מכבי, הפך ל"סדנאות האמנים", ומתישהו בעתיד יחזור לתפקד כבית-ספר לילדי פלורנטין:
וזאת התמונה האחרונה בסוגרי מעגל אל מכוניתי. קיר מרוח בזיכרון טרי מהחודש הקודם. באדום כמובן… וזה ייכתב רק בדרום. מעוז הפועלים. כי בצפונה של עיר שולטים הכחולים-צהובים…
ודומה, כי נתתי מענה, בדרכי שלי, לשאלה שנשאלה לעיל.
צילומים: משה הרפז (11.6.2011). כל הזכויות שמורות. רשומה זאת עלתה לראשונה במגזין-רשת "במחשבה שניה" לנושאי תרבות וחברה.