לפעמים תמונה אחת מספיקה. היא מציירת בפניך, הקורא/ת את תמצית החיים. כאן, ברובע אלפאמה שבליסבון.
אלפאמה הוא רובע עתיק. יסודותיו בימי המורים. חולש על הנהר. מטפס על הגבעה. עולים ויורדים לשם הפרנסה. הטז'ו מבוע החיים. בנייה אורגנית. יש הקוראים לכך התפתחות סטיכית. רובע זה לא נחרב ברעידת האדמה העזה שפקדה את ליסבון במאה ה-18. ואז ניצלו פרנסי העיר את ההזדמנות ליצירת שתי וערב, גריד. פינוי בינוי. כאן לא נגעו. הדקירה נקודתית. מבנה מחליף מבנה. בבוא הזמן. רחוב ריק. סמטה עם מוצא. כסאות ושרפרפים מחכים שירד השמש העז אל האטלנטי. ואז ירווח לאנשים. אריחי התכלת. פגעי האקלים. טייל בודד. מודעה לשירת פאדו. פנס בודד.
צילום: משה הרפז (15.9.2010). כל הזכויות שמורות. רשומה זאת פורסמה לראשונה ב- 30.5 בפוסט-מגזין "במחשבה שניה".
משה הרפז 