רחוב יפו בירושלים [3]

רחוב יפו בירושלים. קטע שלישי. בקטע הראשון צעדתי מהכניסה עד ל"כיכר נורדאו". בקטע השני עד לכניסה ל"מחנה-יהודה". עד לכאן ניתן להגיע בכלי-רכב. אוטובוס, מונית. ואפילו רכב פרטי. לפחות בקטע מסוים. הגעתי לפתחה של שכונת/שוק "מחנה-יהודה". צריך לאפשר שינוע לסלי האוכל. מכאן ולמזרח – רק הרכבת הקלה תוליככה למחוז חפצך.

שכונת "מחנה-יהודה". ראשיתה של השכונה ב-1887. בשנה הזאת מכר יוסף נבון (ביי) מאדמותיו במטרה להקים שכונה יהודית משולבת ביוזמה מסחרית. פרויקט "בית-יוסף", שכונה יהודית שניטעה בין החומות לשכונת אבו טור הערבית, ושיצחק קומר, יציר כפיו של ש"י עגנון (תמול שלשום), נוכח כי כבר התרוקנה מיהודים ובתיה הושכרו לערבים, לא צלח.

בשכונת מחנה-יהודה תוכננו 50 דירות ל-50 משפחות מעדות שונות ללא הבחנה. לשכונה קרא יוסף נבון "מחנה-יהודה" על-שם אחיו. השכונה נועדה לענות על דרישותיהם של בעלי אמצעים רבים יותר, שביקשו דירות גדולות יותר מאשר אלו של בית-יוסף – שני חדרים של כ-40 מ"ר (לעומת כ-20 מ"ר בבית-יוסף) – ובמינוח נוח יותר. מחירן של דירות אלו היה גבוה יותר מזה של הדירות בבית-יוסף, ולכן הסכימה חברת "מחנה-יהודה" לפרוש את התשלומים על-פני 13 שנים, לעומת 10 שנים בבית-יוסף.

למעוניינים להצטרף לתכנית מחנה-יהודה הובטחו בתים בני שני חדרים: חדר גדול בן 6X7 אמות (כ-24 מ"ר) וחדר קטן יותר בן 5X6 אמות (כ-17 מ"ר); גובה הבית חמש אמות (כ-3.8 מ'). כן נבנה לכל דירה מטבח בן 3X3 אמות (כ-5 מ"ר), בית-שימוש וכן חצר מרוצפת לפני הבית שאורכה 4 אמות (כ-3 מ').

מבנה השכונה היה של חצר פתוחה, שתוחמים אותה בתים טוריים משלושה צדדים. במפת השכונה משנת 1922 ניתן לראות את כל 50 הבתים: 25 בתים לאורך רחוב יפו ו-25 בתים בניצב לו – 10 ברחוב יוספוס של היום ו-15 ברחוב נבון של היום.

רות קרק ומיכל אורן-נורדהיים (תשנ"ה), ירושלים וסביבותיה – רבעים, שכונות וכפרים 1800 – 1948, אקדמון, ע' 157

 

מקור: שם, ע' 158

מקור: שם, 159

נכנסתי אל השוק ואל כל שמסביבו. היום נמצאים כאן בני-אדם בלבד. ללא פוליטיקאים. הדוכנים על שלל צבעיהם. סניף "ארומה" היה מפוצץ. תיירים. מקומיים, עוברי-אורח וסתם קונים. גם בתי הקפה האחרים היו מלאים עד אפס מקום. בשחקני שש-בש ודמקה. ויועציהם. עולם של גברים בלבד. שוטטתי ברחובות השכונה: התפוח, האפרסק, השזיף, האגוז, התות, האשכול, פרי העץ. וגם רח' בנאי. המשפחה. ובנאים יש רבים במחוזותינו. כן ירבו.

חולפים על-פני ישיבת "עץ-חיים". אף היא עברה למקום אחר.

הרי בית החולים "בלדיה". ראשיתו כבית מגורים מפואר שהוקם ב-1842. התורכי הפך אותו לבית-חולים. מאז ימי המנדט, ועד היום, משמש כ"לשכת הבריאות הממשלתית".

אני ממשיך להתקדם אל המזרח.

בית הקונסול. מקום משכנו של הקונסול הבריטי בימי שלטון התורכי. הקונסול מור ישב כאן בשנים 1863 – 1890.

ביתה הראשון של מחלבת תנובה הירושלמית. בשנת 1927 חברה תנובה הירושלמית לארצית. ב-1935 עברה המחלבה לגאולה. ב-1964 לרוממה. ובהמשך –  מי יודע לאן?

ושלט כחול, הממוסמר לקיר, מזכיר לנו את העבר. את אחת המחתרות. הפעם מעוללות לח"י.

ומצאתי עצמי ב"כיכר החרות". בשמה העממי – "כיכר הדוידקה". רחבה עירונית. 

ממשיכים מזרחה: דוכן פיס, חדש בצד בית אבן ישן שמחציתו הוסרה, אריה על המשמר ופוקח עין מגבוה, עץ בודד ובית-כנסת ברקע.

עצרתי כאן. סוף הקטע השלישי. זהו הפתח לשכונת "אבן-ישראל". המשך יבוא…

צילומים: משה הרפז (20.4.2011). כל הזכויות שמורות. פורסם לראשונה ב"מחשבה שניה". ב-16 במאי 2011.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוני ה.  On 19 במאי 2011 at 7:39 PM

    מחלבת תנובה עברה בשנת 2005 מרוממה לאלון תבור (מצפון לעפולה).
    http://www.02net.co.il/Site/templates/inPage.asp?catID=9&subID=97&docID=28091

  • אהרון חבר  On 20 במאי 2011 at 5:46 AM

    התייחסות לתמונה "ביתה הראשון של מחלבת תנובה הירושלמית"
    משום מה ואולי מחוסר ידע אתה לא מזכיר כי המבנה הזה שימש במשך שנים רבות כמטה משטרת מחנה יהודה ולאחר מכן כמפקדת תעסוקת הג"א. (המפקדה הראשית היתה במתחם "שנלר").
    קוריוז מענין הוא ששני פסלי האריות שבחזית הם עוד מתקופת המנדט.אחרי 1967 והקמת מחנה כפיר נגנבו האריות על ידי מפקד המחנה זאבי-"גנדי" והוחזרו רק לאחר מהומה רבה. הלסת התחתונה של אחד האריות שבורה ולא תוקנה מעולם.
    גדר החזית היא חדשה יחסית. הגדר המקורית נהרסה ונבנתה מחדש כדי לאפשר את הרחבת הכביש, "רחוב יפו". הדברים נכונים גם בקשר לגדר החזית של ישיבת "עץ-חיים"

  • mharpaz  On 20 במאי 2011 at 8:32 AM

    לחני ואהרון – תודה על ההערות.
    מודה ומתוודה – חוסר הידע הוא שלי.
    ועכשיו הקוראים ואני רק ירוויחו בשל התיקונים שהוצעו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: