הרבי מבכרך

ובבוקרה של אחת השבתות יצאתי לצוד גרפיטיס. ולתור אחר מקצועות נעלמים. בדרום ת"א. מדוע בשבת בבוקר? משום שביום זה ריקים הרחובות ממכוניות, תריסי ודלתות המפעלים סגורים ומוגפים וניתן לראות את המצאי. (כמעט) אין הסתרה. מצב אופטימאלי לצילום. כי הרי מציירים את הכתובות בעיקר באזורי תעשייה. על קירות של בתים נטושים. ועל גדרות של מגרשי חניה. וכוכל שהעסק מט ליפול – כן ייטב. זה אינו מפחית בצורך לראות את העסקים שוקקים ופעילים. אבל נשאיר את זה לרגע בצד…

ופניתי לרחוב "הרבי מבכרך". לא. אל תחפשו מי היה האיש. הוא לא היה. במהותו – הסיפור עצוב. היינריך היינה נולד כיהודי. לימים המיר את דתו והפך נוצרי. ליתר דיוק פרוטסטנטי. זאת משום שאנשים מתעקשים על קוצו של יוד. ופרנסי העיר סירבו, בכול תוקף, שנים על גבי שנים, לקרוא רחוב על שמו. ובסופו של יום התקבלה פשרה – רחוב על-שם ספרו שנכתב בעקבות עלילת הדם בדמשק.

והלכתי ברחוב. מתחילתו ועד לסופו. פה ושם התעכבתי. פה ושם צילמתי.

והגעתי עד לסוף הרחוב. כאן כבר יפו. בוודאות. ונותר לחזור בחזרה. להיכן שממתינה מכוניתי. ובדרך נכנסתי לבית מס' 34. אך על זאת תבוא רשימה נפרדת.

צילומים: משה הרפז. רזולוצית התמונות הותאמה לדרישות הקבלה לאתר. כל הזכויות שמורות. רשימה זאת פורסמה לראשונה ב- 14 במרס 2011 בפוסט-מגזין "במחשבה שניה".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה ארצי  On 17 במרץ 2011 at 1:39 PM

    פעם הלכתי בשוק פשפשים ותהיתי על מיני הדברים שמוצגים למכירה. אמרו אם מוצג ימכר. אין דבר שלא ימצא לו קונה.
    למה נזכרתי?
    מי טורח ומבזבז זמן במקומות אלה אלא אם נזקק. משה הרפז מוכיח שגם במקום דהוי ודחוי יכולה עין אוהבת למצוא דבר מה ראוי ויאה.
    תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: