יצאנו מהווילה האימפריאלית החוצה. משמעות – אל הגן הסובב את הווילה. זאת הפעם הראשונה שרגלינו יהלכו בגן יפני. כבר שמענו הרצאה של האדריכל אריה קוץ על משמעות הגן היפני. אבל זאת הייתה רק תיאוריה. אמנם עם מראי מקום. אבל היא ניתנה בחדר סגור. בתל-אביב. מבוא לעולם האמיתי. ועתה – נדרוך במציאות.
מטרת הגן היפני – ליצור דגם מוקטן של עולם הטבע. השגת איזון בין שיחים לעצים חיונית לשמירה על ההרמוניה. עצים ירוקים (שאינם מצויים אי-פעם בשלכת) וקני במבוק ציוד חובה כמעט בכול גן. שיהיה ירוק בכול עונות השנה. גם שהאדמה קופאת ומתכרבלת בשמיכה לבנה.
ויש גם פן דתי: שינטו – אהבת הטבע. בודהיזם – אידאל גן-העדן.
הגן טרם התעורר ממעטה השלג. הדשאים עדיין צהובים. השטח מצומצם למדי. עד כאן – המגרעות. ואת היתרונות – תצטרכו לחשוף בעצמכם.
איני יודע מה אתכם – אנחנו נהננו. ההפתעות. השקט. השלווה. אין רעש רקע. האבנים המצריכות אותך, המהלך בשבילים, להתבונן טוב-טוב היכן הנחת את כף רגלך. שמא ירטבו נעליך… הטיפול בעצים. פסלי הפנסים. המים הזורמים. המתועלים בקפידה. תשומת הלב לפרטי-פרטים. עד הפרודה האחרונה. אומרים ש"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". כל-זאת חדש לנו, לעיניים הישראליות. כי אנו "מסתכלים בגדול"… וזה היה רק מבוא. כי ראינו אף ראינו גנים אדירים הימנו. בייחוד שפרחו בהם עצי הדובדבן… ואף אחרים. אגב, אין אנו עורכים השוואה עם הגנים הבהאיים. זה סיפור אחד וזה סיפור אחר.
השמש התחיל להשפיל. הקור עלה מן האדמה או ירד משמים… חיפשנו מקום לשתות דבר-מה חם בטרם נצא לדרך הארוכה לאמבטיה שמחכה אי-שם בטוקיו. אם ילך הכול כשורה – נקבל עודף משלוש שעות. ויצאנו לדרך. וגם פגשנו בית-קפה. והבעלים מזגו לנו קפה. ופרסו נתחים מכובדים מעוגת השוקולד. הבעלים ניסה למכור לדני תיבה. קוד פתיחה של 21 מהלכים. דני נענע בראשו לשלילה. הבעלים לא התייאש. הוציא קופסה של 10 מהלכים. דני לא ויתר והמשיך לשלול את הרעיון. ואז הפנה אותנו הבעלים לעבר הקיר. והיה משהו תלוי שם. ביפנית שוטפת.
הסתקרנו. איכשהו הצלחנו לשכנע את הבעלים לתרגם – ללא תמורה. וקיבלנו תרגום לאנגלית. את הפן הנוסף, של תרגום מאנגלית לעברית, אני משאיר לכם הקוראים. לא הכול צריך להיות לעוס…
We assume our education to be high but it may be low
We assume our pride to be low but it may be high
We assume our knowledge to be deep but it may be shallow
We assume our greed to be shallow but it may be deep
We assume our humanity to be large but it may be small
We assume our arrogance to be small but it may be large
We assume our courage to be strong but it may be weak
We assume our ego to be weak but it may be strong
We assume our wisdom to be much but it may be little
We assume our extravagance to be little but it may be much
צילומים: משה הרפז (אפריל 2010). כל הזכויות שמורות. רזולוצית הצילומים הוקטנה לשם העלאתם לאתר. סדר הצילומים – לפי ההתקדמות בגן. רשימה זאת ראתה אור לראשונה בפוסט-מגזין "במחשבה שניה". ב- 24.2.2011.
משה הרפז 
