השוק המקורה, קיוטו, יפן

נפגשים בלובי. מלובשים בשכבות. לפחות אני. לדני לא קר. הוא מביא אתו מעיל כי לא נעים לו מאתנו. הטמפרטורה נושקת לאפס. מהצד העליון. תמיד תראו את חצי הכוס המלאה. אנו בקיוטו. במלון אנה. המטרה – התיאטרון בגיון. פתחתי את המפה והתבוננתי. העסק נראה פשוט למדי.

אין כל בעיה לנווט במרכז העיר. זהו גריד. שתי וערב של רחובות. הראשיים הולכים מצפון לדרום וממזרח למערב. וגם להיפך. וכך יוצרים גושים של מבנים המופרדים בדרכים ראשיות. מבננים. והמעטפת הראשית מכילה סמטאות ורחובות משנה שאף הם נמתחים באותו תצורת הגריד. כאילו שלקחת זכוכית מגדלת וקיבלת את חלוקת הפרקטלים הראשית.

ולמבנים שיטת מספור מעניינת. שונה משלנו. וכך שיטת מספור הבניינים: שם הרחוב, שם הגוש, מספר הבית. X – YZ -ABC. זאת השיטה. לדוגמה: גינזה 78 – 345. רח' גינזה, גוש 78, מבנה מס' 345. ויש שתמצא באחת מפינות הגריד, באזורי מגורים לבטח תמצא, שלט שעליו גם רשומות המשפחות. למשל: היכן מתגוררת משפחת סוזוקי? רח' X, גוש YZ, בבניין שמספרו 546.

לא יורד גשם. אין סיבה מדוע לא לצעוד. הרי אנו תיירים. והדרך הטובה ביותר לחוש את העיר ולעמוד על דופק החיים – ברגל. ויצאנו לדרך. רחוב ראשי. סמטה ראשונה – ימינה. סמטה ראשונה שמאלה. וכך הלאה. ימינה ושמאלה. והסמטאות האחוריות מעניינות המה. שלא כדרכי השירות של כבישי הגריד האמריקני שהן רק אוסף של פחי אשפה ויציאות חירום. כאן יש חיים.

וכך הגענו לשוק המקורה. רחובות Shijo ו-Teramachi. תחילת דרכו אי-שם בסוף המאה ה-16. כמובן שאין רואים אנו את שהיה. היום הבינוי חדיש. עם השנים עבר השוק מתיחות פנים. ולא פעם או פעמיים שנהרס ונבנה מחדש. חלקו – דברי סדקית ומלבושים ובאחר – שוק אוכל. גן-עדן למטיבי לסת.שני רחובות, מקבילים, מקורים, למלבושים ושאר ירקות, ורחוב אחד, מקורה, הניצב לשניים שלעיל, משמש כשוק האוכל.  ושוק, כמו שוק, תמיד מצטלם היטב. פוטוגני כהרגלו.

טעמנו חתיכה מפה ולקחנו ביס משם. ובדקנו את הסאקה ושאר הירקות. עקפנו בזהירות את השרצים. שרדנו.

ואיך הייתה ההצגה בתיאטרון גיון? אל תשאלו. אל תתקרבו לשם ואל תחשבו על כך. קורה. לא הכול מצליח… לא בכדי נאמר: "אין חכם כבעל הניסיון".

צילומים: משה הרפז (אפריל 2010). כל הזכויות שמורות. רזולוצית התמונות הוקטנה על-מנת להתאימן לדרישות הקבלה לאתר. הרשימה הועלתה לראשונה ב-27.12.2010 בפוסט-מגזין "במחשבה שניה" לנושאי תרבות וחברה.