צהוב [5] – חלמונית גדולה

פתח דבר

והרי לכם שני סיפורים במכה אחת. ושניהם קשורים לחלמונית הגדולה. ההבדל בין השניים לא רב. שנים מועטות וקילומטרים ספורים. בשני המקרים יצאנו לראות את החלמונית הגדולה. והיא אכן גדולה. 6 עלי כותרת. 6 אבקנים. והכול סביב עלי אחד. היא פורחת סביב מחציתו של חודש נובמבר. ניתן לראותה במספר מקומות. מיער ביריה בצפון ועד ירוחם שבדרום. אנחנו נסענו דרומה. פעמיים.

 

נובמבר 2005

מציע לכם לתפוס יום של חורף שבו השמש זורח. לצערנו יש הרבה מהסוג הזה. וסעו דרומה. תדרימו. מה זה דרומה? מדרום לבאר-שבע. או-טו-טו שדה בוקר. כביש 40. בין צומת טללים לצומת חלוקים. כאשר אתם חוצים את נחל בוקר תראו מצד ימין, דהינו מדרום, את חוות נחל בוקר. השאירו את האוטו אצל זוהר. בכניסה לחווה. אמנם אפשר להרחיק עוד עם המכונית. אבל אם אין לכם 4X4 (גם רכב ארבע על ארבע "רך" מספיק) או רכב ליסינג, מוצע להסתפק בחניה כאן, בכניסה לחווה, וללכת כקילומטר עד ליעד. כיוון שהיינו 2 על 4 – דהיינו שנים במכונית בת ארבעה גלגלים, שאינה שייכת לאף לא אחת מהקטגוריות המוזכרות לעיל, עצרנו כאן. והלכנו. "לאן הולכים?" שאלתי את הבעלים, את זוהר. "אתה רואה את השיטה? זה הכיוון."

אז הלכנו לכיוון שעליו הצביע הבעלים. וגם הגענו לאתר שבו מקננות החלמוניות. הווה אומר – פורחות.

והנה הוכחה לכך שאכן היה קר באותו יום של נובמבר 2005:

עלינו בהזרה למרכז הארץ. וגמרנו אומר לבקר באתר נוסף.

נובמבר 2010

אך עד שיוצאים לדרך לוקח קצת זמן. אנו בפרשת ויצא. אז יוצאים. הרמנו טלפון לרבקה וחגי: "נוסעים לראות את החלמויות. בדרום. האם האתם מצטרפים?" נשמע היסוס קל וסקפטיות מהעבר השני של הקו. עברו דקות עד שנשמעה התשובה – "כן." לא הבנו מדוע נשמעה הססנות.

דרך מס' 4. כביש 232. חוות השקמים. כביש 40. צומת להבים. קצת מצפון לבאר-שבע, בכביש 31, בצמוד לכניסה המזרחית של להבים ממוקם חניון. וממנו, מרוחק כמה עשרות מטרים, מצוי עמק החלמוניות. קק"ל שילטה. אנחנו שוטטנו.

ואז שמענו את הסיפור. ארבעים שנה, לא פחות ולא יותר, מנסה רבקה לראות את החלמוניות. מה לא ניסתה? נסעה עם פלוני ועם אלמוני. עם החברה הזאת או אם אחרת. ובכול פעם – מפח נפש. או לפני או אחרי או שבכלל לא זה המקום. והדבר הפך לבדיחה פרטית. והילדים צוחקים. וכשסיפרה שנוסעים איתנו שוב חייכו. אבל אנחנו פועלים לפי אחד העקרונות של פו הדב. בואו נניח שנמצא את מבוקשנו (ותודה לחיים שפירא על ההרצאה).

ומצאנו. כאן מוגנים הפרחים במעגל של אבנים. עשינו לנו מנהג. אימצנו מספר חלמוניות שחסרו מעגל שכזה. אז בנינו להן מעגל משלהן. לפרחים אחדים היה צריך רק להשלים את מעגל האבנים. וחשנו טוב במעשה זה. 

צירפתי הוכחה. שרבקה תוכל לשלוח לילדים. לכפר אז"ר ולאנגליה. יש חלמוניות ואין הן אגדה. ושימו בבקשה לב שנובמבר 2010 לא כנובמבר 2005. 20 מעלות הפרש! לצערנו הולך ומסתמן שינוי בדפוס החורף. מספר ימי הגשם הולך ומצטמצם. ואם יורד – אזי הרבה ובבת אחת. בכדי להגיע לממוצע…

זהו זה. הגיעה העת לשוב לביתנו. צריך עוד לאכול בדרך. ולהגיע. ולהתייצב מול המרקע. ב- 19:00. תכניתו של דב אלבוים – "מקבלים שבת". פרשת ויצא. יצאנו ושבנו בשלום. בשנה הבאה נלך על יער יתיר…

צילומים: משה הרפז (נובמבר 2005, נובמבר 2010). הצילומים הוקטנו על-מנת לעמוד בדרישות הקבלה לאתר. כל הזכויות שמורות. רשימה זאת ראתה אור לראשונה ב-14 בנובמבר 2010 במגזין רשת "במחשבה שניה".

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: