רשמי מסע בפולין [29] – בית העלמין בלודז'

האוטובוס עצר. נסע קדימה. ואחורה. ולבסוף נעצר. ירדנו. הגענו לבית העלמין היהודי בלודז'. הקרקע נרכשה ב-1892. תרומתו של הגביר פוזננסקי. עוד נרחיב בפרקים הבאים אודותיו. התכנון של האד' זליקסון. הועסק על-ידי משפחה מתחרה לתכנון בית-הטהרה. בהמשך תוכלו לראות שלא הזניח את פוזננסקי. אדריכל של שני אדונים. ואולי יותר. צריך להתפרנס. גם בגולה…  ב-1900 התחיל בית העלמין לתפקד.

הלכנו לאורך חומת בית העלמין. ומשם לתחנה הראשונה. במסע בן-האדם אל מקום קבורתו. זהו בית הטהרה. בית זבול. לבנים אדומות. סגור לביקורים. אומרים כי בפנים יש אולם וסביבו חמישה חדרים. הבניין נתרם עי-ידי משפחת קסטנברג. עוד משפחה עשירה.

 

והיו כמה וכמה משפחות של שועים יהודיים בלודז'. ההון בא בעיקר מעיסוק בטקסטיל. הנה לכם המוצא של "לודזיה". אותו בית לבנים אדומות ברחוב מאז"ה, שעבר לשכונת אגרובנק בחולון, ומשם, כאשר המגורים לחצו, לחולות, לפאתי חולון, ומשם עבר ייצור הטקסטיל לכפרים הערביים, ואחר-כך למצרים ולירדן. ומשם למזרח הרחוק. וכך הצטרפה לודזיה לאתא ולכיתן ונשכחה. סיפור תעשיית הטקסטיל הישראלית בשלושה משפטים. אז, במעבר בין המאה ה-19 למאה ה-20, הייתה לודז' עיר גדולה, כמיליון נפש. השנייה בפולין. מעצמת טקסטיל עולמית. מנצ'סטר הייתה דרדקית לעומתה.

נכנסנו בכניסה צדדית. כי עבדו סביב השער הראשי. אחר-כך התפנו הפועלים. אני, אחת מקבוצתנו, דיברה עם הפולני. סמוק לחיים וכיפה שחורה. הוציאה נייר. הלה חיפש. מצא. לקח אותה לראות את קברות המשפחה. והוא יודע לקרוא עברית כמו שאני יודע יפנית. לפי הציור… אבל היא יודעת לדבר פולנית. וזה מהבית. אמא שלי מרוסיה. אבא שלי מפולניה. בבית דברו עברית. יידיש כשרצו שלא אבין. חבל, יידיש היא "אחלה" של שפה.

 

אנו המשכנו קדימה. קברים. שורות של קברים. אחוזות של קברים. אחוזות משפחתיות. אחוזתו של פוזננסקי. מוזוליאום מפואר. האדריכל – זליקסון. אותו האחד שתכנן את בית הלוויות. קבר של אדמ"ור. וגם קברים פשוטים. וכתובות. הטקסטים החקוקים באבן. בשיש. בסלע.

 

והגענו לרחבה. שדה ענק. קברים מסודרים. חלקם מראי מקום בלבד. שדות חדשים של ההרוגים האחרונים. בעבר היה זה קבר אחים. וצה"ל עבד פה. קורס מ"פ.

 

והנה קבר ועליו חקוקות המלים הראשונות של שיר הפרטיזנים. איך אפשר שלא להשלים את השיר.

 

שיר הפרטיזנים היהודים / ה. גליק (תרגום: א. שלונסקי)

אל-נא תאמר: "הנה דרכי האחרונה,

את אור היום הסתירו שמי העננה".

זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא,

ומצעדנו עוד ירעים –

אנחנו פה!

 

מארץ התמר עד ירכתי כפורים,

אנחנו פה – במכאובות ויסורים,

ובאשר טפת-דמנו שם נגרה,

הלא ינוב עוד עז-רוחנו בגבורה.

 

עמוד השחר על יומנו אור יהל,

עם הצורר יחלוף תמולנו כמו צל.

אך אם. חלילה, יאחר לבוא האור –

כמו סיסמא יהא השיר מדור לדור.

 

בכתב הדם והעופרת הוא נכתב,

הוא לא שירת צפור הדרור והמרחב,

כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם,

יחדיו שרוהו ונאגאנים בידם.

 

על-כן אל-נא תאמר: "הנה דרכי האחרונה,

את אור היום הסתירו שמי העננה".

זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא,

ומצעדנו עוד ירעים –

אנחנו פה!

 

ועוד קבר. ומצבה. רק תקראו בבקשה את שחקוק באבן. וחקוק כאן סיפור. לא פחות מזה.

 

שמנו פעמינו לכיוון היציאה. אנו בצד הפנימי של החומה. באוגוסט 44 נותרו בגטו רק 800 איש. הנאצים השאירו אותם לניקיון. הם חפרו את ששת הבורות. הם הבינו שאת קברם הם חופרים. ובלילה ברחו. הסתתרו בחורבות הגטו. שרדו עד 1945. האדומים הגיעו בחודש מארס.

 

אבל האסונות נמשכים. ואדמה זו – מקוללת. וגם שתמה המלחמה – עדיין פוגעים וטובחים בנו. עברנו על-פני קברים "טריים". יהודים שנרצחו אחרי המלחמה. והפעם ע"י פולנים. למה? כי הם היו יהודים. משאית מזון של בני עקיבא שנסעה מלודז' לקרקוב. את הנהג הפולני השאירו בחיים. שיזהיר להבא את היהודים…

 

ולסיום – לזכרם של ההרוגים:

 

צילומים: משה הרפז (אוגוסט 2009). הצילומים הוקטנו לשם העלאתם לאתר. רשימה זו ראתה אור לראשונה ב-29 באוקטובר ש.ז. בפוסט-מגזין "במחשבה שניה".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ימי הולדת  On 22 באוגוסט 2011 at 10:24 AM

    שלום רב. הייתי חייבת להגיב ולומר שזה פשוט מדהים! הייתי בבית קברות זה בצבא.. זה מרגש… היינו משלחת לפולין דרך היחידות שלנו.. עשינו טקס גדול ומרגש את הלב כאשר האנשים היו עוברים ורואים אותנו, על מדים צבאים, רציניים, אנשים שבאו אל מקום העצוב על מנת לכבד!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: