רשמי מסע בפולין [27] – מה לנסיכה קינגה ולמגן דוד?

ויהי ערב ויהי בוקר ואנו פותחים את היום השישי למסענו בפולין. הגענו לווייליצ'קה. Wieliczka. עיירה הסמוכה לק"ק קרקא. אבל אין העיירה מעניינינו. פעמינו מועדות לאטרקציה האחת והמרכזית שבה – מכרות המלח. היום בפרבר של העיירה. המכרה הוכר על-ידי אונסק"ו כמקום מורשת עולמית. ואנו באים לבדוק על שום מה ולמה.

ארוכה הדרך למעמקים. לא אלאה אתכם בפרטים ונתונים כמותיים לגבי עומקו ואורך מנהרותיו. המכרה היה פעיל במשך מאות של שנים. היום, אין כורים בו מלח. במקום הזה כורים בכיסם של התיירים. במכרה המלח גילו עורק של זהב. בתוך עשור האמירו דמי הכניסה מ-6 זלוטי ל-42 זלוטי.

יחסית – הגענו מוקדם. קבוצה אחת או שתיים של תיירים חרוצים הקדימה אותנו. וכשיצאנו צבאו מאות על דלתות הכניסה והשתרך לו תור אימתני, פתלתל ועקלתוני, שקצהו לא נראה באופק. ומגרש החניה עמוס באוטובוסים. במכרות המלח ניתן לבקר רק במסגרת מאורגנת. וזהו פשר הדבר.

גם אנו קיבלנו כורה צמוד. תשוו את המדריך עם תמונת הכורים. משופם כמו נציבי המלח של דמויות העבר. ירדנו ברגל לאורך מנהרות המכרה. והעמקנו בהן. עברנו על פני כנסיה כזו וחלפנו על פני אחרת. וישנה גם מפוארת. לכבוד מחוללת הנסים. וכמעט בכול פניה ניצבת כנסיה. קטנה. שהמדונה תשמור על הכורים. ובאותם הימים הם אכן היו זקוקים לכך.

הידעתם את האגדה אודות הנסיכה קינגה? אם כן – דלגו לפסקה הבאה. אם לא – אזי הסיפור. ובקצרה. קינגה הייתה נסיכה. הונית. כלומר הונגרייה. וכמו באגדות – גם יפה וגם חכמה. ובימים ההם ניתנו נסיכות, על-ידי אבותיהם, כמתנות נישואים, וזאת למי שהחליטה משפחת המלוכה, שיש במעשה זה משום חשיבות פוליטית וכלכלית ופוטנציאל להרחבת מוטת השליטה המלכותית. לשון אחר: נסיכה היא נכס אסטרטגי.  וההורים ההונגריים שידכו את העלמה לנסיך פולני. לדעתה – לא שידוך מי יודע מה. האמת ניתנת להיאמר שהנסיך הפולני לא היה ממש מציאה. אחד ביישן הנחבא אל הכלים. וולדיסלב הביישן. ונוסף לכל – בן יחיד. אולי אישה תעשה ממנו גבר. ובכול מקרה נחוץ סיוע כלכלי ושקט בגבול הדרומי. את הצד הפולני – הבנתי. אני לא סגור על הצד ההונגרי. מה הם הרוויחו מהשידוך? איך שלא יהיה נסע הנסיך להונגריה והתייצב בפני המלך המקומי. לבחינה. ובאמתחתו נשא טבעת זהב. טבעת לאירוסין. הביישן התבשר – עברת את הבחינה. אשאר את הטבעת כאן. שוב לעירך ולארצך ובעוד שבועיים תחבור כלתך אליך. סע לשלום – העסקה סגורה.

כעבור שבועיים יצאה קינגה לדרכה. היא לא לקחה איתה נדוניה. ופסקה: הם, הפולנים, זקוקים לסיוע כלכלי. נדוניה, במקרה דנן, היא פתרון אישי ואינה פתרון קולקטיבי. ובגבול שמטה או שמא השליכה את הטבעת למכרה מלח. הגיעה קינגה לקרקוב. בירת פולין דאז. התאקלמה בארמון ויצאה אל מחוץ לעיר. פגשה שלושה או ארבעה איכרים מקומיים. פקדה עליהם לחפור. מה עושים אזרחים פולניים כאשר נסיכה מצווה עליהם תעשו כך וכך? עושים. אין מסרבים לנסיכה. ואל תשאלו אותי כיצד יידעו שהיא נסיכה. ידעו. וחפרו. ומצאו גוש מלח ובו טבעת. מזהב. כמו זו שהושלכה אי-שם במעבר הגבול. וכך, משיחה האגדה, נחשפו מרבצי המלח בפולין.

הפולני המשיך להובילנו במבוך מסדרונות המכרה. לבירינט של ממש. עד שנפער מולנו חלל גדול. אולם ענק. מקום לאתנחתא. ספסלים. כסאות. שולחנות. שינוח קמעה התייר. שירווה את צימאונו, שישבור את רעבונו. ואם אפשר – שגם יקנה מזכרת אחת או שתים. הרי הוא המכרה. ואת זאת כבר אמרנו בתחילת דברנו.

ועל אחד הקירות, מעט מעל גובה קומת אדם, חקוק בסלע המלח מגן דוד. קטן אבל נוכח. וקראתי מתוך הספר "כפרים שקטים" שכתבה יהודית הנדל (ע' 24-23):

ובכן פה, בעומק של 170 מטר מתחת לפני האדמה, היינו במערה אחת , מערה ענקית, שנקראה מערת היהודים, הז'ידים, והנה שלחו לעבודה נערים מאושוויץ, רק יהודים כמובן, והורידו אותם הנה, לעומק של 170 מטר באדמה, 170 מטר בעומק המלח – בחבלים, אותם בחבלים, ועבדו פה, בתוך המים, מי המלח, בתנאים נוראים, מהשכמת הבוקר עד מאוחר בלילה, שבע-מאות יהודים שהורדו הנה בחשכה נצחית. ולפעמים אנשים הסתתרו פה, במכרות המלח, בחשכה, ושהגרמנים גילו שמסתתרים פה הם חיפשו בעזרת כלבים, וכמובן מצאו אותם על-ידי הכלבים, וכולם הוצאו להורג. במחזור האחרון עבדו פה שבעים איש, ב-1944, כשהגיעו הרוסים. שניים נשארו חיים מהמחזור הזה והם ביקרו פה, הם ניצלו הודות ללשכה, אחד בא מוונצואלה ואחד מדטרויט, קטוע-רגליים, ירד למערת המלח. ויש פה מגן-דוד חצוב בתוך המלח, ממש, בקיר המלח, חומת המלח הענקית הזאת, בעומק האדמה, מגן-דוד עקום, מוזר, חצוב בקיר המלח, כאילו נחצב על סולם, רעיון הבלהות הזה, לחצוב מגן-דוד בקיר המלח, לעיני הגרמנים, שפותח חלון שבור לעוד קיר מלח, ועוד קיר מלח, ועוד קיר מלח, בעומק נמכרה, המחילה הענקית הזאת שכולה מלח, מחילת הז'ידים.

ובכן, בערב, במלון, כשאכלנו ארוחת-ערב, חבורה של ישראלים שהלכנו לשם, ישבה איתנו לשולחן אשה שלא הצטרפה לביקור במכרות המלח, אשה מבוגרת, מאוד חיננית ומאוד חיונית, עם עיניים כחולות מבריקות ולחיים ורודות והרבה הומור. היא ישבה מולי, וסיפרתי לה, לתומי, על המלח. היא הקשיבה. הקשיבה. והיה לי משהו חשוד בהקשבה שלה. היא היטתה קצת את הגוף קדימה על השולחן, וכל הזמן הביטה בי ומאוד הקשיבה, ופתאום אמרה: בעלי עבד שם, במכרות המלח.

אני מוכרחה להודות שעברה בי חלחלה, אפילו עכשיו, כשאני מספרת את זה. – מתי? שאלתי. – אני לא יודעת, אמרה. – כמה זמן? שאלתי. אני לא יודעת, אמרה. – איך ניצל? שאלתי. – אני לא יודעת, אמרה. שום דבר אני לא יודעת, אמרה. ארבעים שנה אנחנו נשואים, אף פעם הוא לא דיבר מלה, לא לי, לא לבתי, אי-אפשר לשאול, אי-אפשר לבקש, אי-אפשר להזכיר. רק פעם אחת, במקרה, בארבעים השנים הללו, הוא אמר, באיזה הקשר אחר: אני עבדתי שם, במכרות המלח בוויליצ'קה, ואמר שירדו בחבל, והיו מחפשים עם כלבים, ומצאו על-ידי הכלבים. יותר היא לא יודעת. רק האינפורמציה הזאת, היבשה. 

תם מסענו במכרה. עלינו במעלית. קבוצה אחר קבוצה. יצאנו לאוויר העולם. אל אור השמש. אל המשך המסע בפולין. היום החל מחדש. הצמרמורת פסקה. נותרו הרשמים. והמשקעים. בפולין נוספו לי שכבות. אחת אחר השניה. מכאן נוסעים לזקופנה. ובערב מזומנת לנו ארוחת פולקלור. באותה רחבת היהודים שבקרקא.

רשימה זאת ראתה אור ביום 3.10.2010 בפוסט-מגזין "במחשבה שניה" בנושאי חברה ותרבות.  

צילומים: משה הרפז (אוגוסט 2009). הצילומים הוקטנו על-מנת שיעמדו בתנאי הכניסה לאתר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה  ביום 10 ביוני 2018 בשעה 10:39 PM

    משה שלום
    אבקש את עזרתך באיתור צאצאי משפחת פסח ועליזה טורקלשוורץ
    אתה כתבת עליהם כתבה מאד ארוכה.
    צאצאי חברו של פסח מפולין מנסים לחדש קשר עם ביתו, אבל לא מצליחים לאתר אותה.
    שמי : צביקה שולמן, יו"ר קהילת יוצאי לובלין 0507306403
    shulman.tzvika@gmail.com

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: