א"ל לודויפול פינת י"ל קנטור. מי מכיר? מי יודע?

אברהם לייב לודויפול פינת יהודה לייב קנטור. מי מכיר? מי יודע?

 

כמובן שבת"א. הבניינים נבנו כאן לאחר מלחמת השחרור. נטועים לצד ואדי מוסררה. אז עוד לא קראו לו איילון. הם היו הקצה הנידח של דרום תל-אביב. הם – המבנים ותושביהם – עדיין כך. אברהם לייב לודויפול (1865 – 1921) היה סופר, מתרגם, עורך ועיתונאי. הוא היה העורך הראשון של עיתון "הצופה"  (נוסד 1903). אך מעל לכל היה פעיל ציבור בת"א כמעט מהיווסדה. נרצח במאי 1921 – מאורעות תרפ"א ביחד עם י"ח ברנר ובעלי "בית יצקר". כך שקשה לי לראות את הנצחת שמו בעיר אחרת, עפולה לדוגמה. יהודה לייב קנטור (1849 – 1915) היה, ואני מצטט מתוך מדריך הרחובות של ת"א-יפו: "מייסד העיתון היומי העברי הראשון, היום, ב-1866. נולד בליטא, נמשך לחוגי ההשכלה ולמד רפואה בברלין – אך לא עבד כרופא." מילא שכך כתוב במדריך, אך מדוע בשלט הרחוב עצמו? מה כל כך חשוב היה לפרנסי העיר לציין שהוא לא עבד במקצוע? ומי מאיתנו עובד ממש במקצוע? ומה זה בכלל מקצוע?

איך שלא יהיה דיירי שני הרחובות הללו, נקלעו לגטו. חומות וגשרים של כבישים מהירים כלאו אותם באיזה מן משולש אוטוסטרדות אבסורדי. גם "שוברי הרעש" , הקירות האקוסטיים, שלכאורה אסטטיים, לא ממש פותרים את בעיית הרעש. איך הגיעו למצב הזה?

 

 

וזאת הכניסה היחידה לכלי-רכב (ושתי כניסות להולכי-רגל):

אוחז אני בידיי מפה משנת 1944. בולט במפה זו הצבע הירוק. צבע הפרדסים שעטפו את בתי ושכונות ת"א. והריבועים השחורים שציינו את בתי הבאר. שנכחדו ברובם. סיפור אחוזת דאג'ני אם מישהו מתעקש על-כך. ב-1944 טרם נוצקו רחובות לודויפול וקנטור. אחרי 1948 הגיע המהפך. מ-650 אלף עלינו לשני מיליון בתוך שלוש שנים. השתלשנו. וצריך קורת גג. וכך נבנו בתים, מבנים ושיכונים ע"מ לאכלס את העולים (וגם את משפרי הדיור מהצריפים לכתלי אבן). ומתחם לודויפול (כך נקרא לו שכן כך הוא מופיע בתכניות המתאר, בפסקי הדין ובפי התושבים) נוסד לו – אי-שם בשלהי שנות הארבעים / תחילת שנות החמישים.

מפה משנת 1944:

תצלום אוויר משנת 1956. מקור: מוקי צור ושרון רוטברד (עורכים), (2009), לא ביפו ולא בתל אביב, הוצאת בבל, ע' 298.

פחות מעשור לאחר הקמתם כבר הסתבכו תושבי המקום עם מערכת התכנון. בסעיף 14 בתכנית בניין עיר מס' 312 של תל-אביב – יפו נכתב: "שום בנייה לא תורשה בשטח המסומן לרפרצלציה ועל השטח המסומן לתכנון בעתיד. על שטחים אלה תתאשר תכנית בנפרד." הכוונה לשטח המסומן בקוקוו. התב"ע אושרה ב-14.3.1958. מה פירוש הדבר? הקפאת בנייה טוטלית. עם פקחים שמתים להרוס מרפסות שנסגרות באישון לילה בימים שבהם חשבו התושבים שכללי המשחק הם כבשנות המנדט – אם בנית גג ולא תפסו אותך: לא יהרסו ותקבל קנס. ואז יש זמן לסגור את מה שמתחת לגג…).

תכנית בניין עיר (תב"ע) מס' 312 משנת 1958:

מפת ת"א משנת 1974:

והזמן עבר, והמכונית התרבו, והכבישים הורחבו על חשבון, בין היתר, של בתי מגורים שנהרסו, וההקפאה נמשכה.  ותכנית 2205 כלאה סופית את המתחם ושמה עליו את החותם. משיק מצידו המזרחי לציר אילון, מצדו המערבי לציר דרך חיל השריון ומצידו הדרומי לציר הולץ – גשר קיבוץ גלויות. שלושת הצירים הנ"ל, לכול הדעות אימתניים, יוצרים משולש ומתחם לודויפול כלוא בתוכו.

תכנית 2205 בגירסתה הראשונית הכוללת בתים להריסה (הצבועים בצהוב) לצורך הרחבת כבישים:

וכך נראה, במפת ת"א, המתחם כיום:

בינואר 2005 תבעו תושבי המתחם את עת"א וטענו: "עיריית ת"א תכננה והקימה מחלפים בסמוך לשכונת מגורים והפכה את חיינו לגיהינום." השופט קבע שהשכונה "אינה מקום ראוי למגורים." מאז לא התרחש שינוי במצב. עדין חיים כאן בני-אדם. וגם כלבים… והרבה. מכול חצר שנייה נשמעו נביחות. וכאשר גם הכלכלה על הפנים – לא יזוז דבר וחצי דבר. עברו במקום שניים או שלושה יזמים. שקלו יוזמה. לקשור את המקום למע"ר. הזרוע הדרומית. אחד אפילו בא מחו"ל. ובמציאות היומיומית – NADA.

 

אני מניח שגם חלקכם חש זאת מתישהו. אתה מגיע לשכונה זרה. לא עלינו אשכנזי (קורה – לא האשם בי). עם מצלמה. תוחב את האף למקומות לא לו. המקומיים חשדנים. ואפילו מאוד. והם תוהים: מס הכנסה? גזרות אחרות? ושואלים: למה אתה מצלם? מי הרשה לך? מה אתה מצלם? מה בכלל אתה עושה כאן? וטון הדיבור – לא טון מקרב. מסווה את האיום. אבל לא ממש מסווה. ולי אין חגורה שחורה. ואני תמה: האמנם יש דברים בגו? היש להם מה להסתיר? בעידן "האח הגדול"? ואז אתה אוזר את כוחותיך. כוחות סו"ס. סבלנות וסובלנות. ואתה מסביר. מי אתה ומדוע באת. ואז נפתחות הדלתות. והקולות משתנים ב-180 מעלות. וסיפור השכונה נחשף בפניך. ושאלתי את א': מדוע לא עושים משהו, מפגינים, כולאים את ראש העיר בחדרו, משהו שיעורר את תשומת הלב. א' משך בכתפו. וענה: "כבר עשינו זאת. ולא התקדמנו לשום מקום…"

ונקנח בנימה אופטימית:

ובמשהו סופר-אופטימי:

רשימה זו פורסמה לראשונה ב-4 ביולי באתר "במחשבה שנייה".

צילומים: משה הרפז (מאי 2010). הצילומים הוקטנו ע"מ לעמוד בדרישות האתר.

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • rafimann  ביום 20 בפברואר 2012 בשעה 7:28 PM

    מסע מרתק. ושמחתי לדעת שעל שמו של יהודה ליב קנטור יש רחוב בתל-אביב. חבל שבאזור שכך נדחק מעין הציבור. הוא זכאי לפחות לשדרה.

  • ad  ביום 15 באוקטובר 2012 בשעה 7:50 PM

    הצילומים שלך גדול השכונה מיד היתי עוברת האם מישהו מוכר

  • אמציה  ביום 1 בינואר 2013 בשעה 2:12 PM

    עצוב עצוב. דוד יקר של אימי שהתגורר ברחוב קנטור נפטר בשבוע שעבר, מה שהחזיר אותי קצת לרחוב. נזכרתי איך פעם המתחם היה פתוח, ולאט לאט נעטף בחומות של גשרים ואספלט. תודה רבה על הפוסט.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: