דרום ת"א, שכונת שפירא, לוח מודעות, וכמה מילים על ניתוח שיח

דרום ת"א, שכונת שפירא, יום שישי. צהרים. עברתי בשכונה. בתחילת היום הודיעה לי זוגתי שתחיה כי העבודה קודמת לכול. והלכה… נו טוב. ואז התגבשה בי החלטה – הזדמנות לסגור כמה נקודות שכבר זמן רב מנקרות לי בתודעה. כל הנוסע ועובר מנתיבי איילון לכביש מס' אחת, רואה מימינו את הגרפיטי על קרונות הרכבת במתחם שהיה פעם "רכבת דרום" (משמאל לאלה השבים למדינת ת"א מחו"ל). הגיעה העת לצלם זאת.

נושא שני – אותו המתחם, בקרבת מקום, הכלוא בין הדרכים: דרך חיל השריון ונתיבי איילון שמעליה, דרך קיבוץ גלויות וכביש 1. ואנשים גרים במתחם זה. מתחם לודוילפול. אז מה הסיפור שלהם.

עשיתי גם וגם. ואז קפצתי לשכונה. לראות מה נשמע. אי-אפשר להיות בדרום בלא לעבור דרך שכונת שפירא. וכך אירע שיצאתי לדרך ונולדו בה שלוש רשימות. כאן – נתייחס לשלישית לשכונת שפירא. צילמתי לוחות מודעות. הרשימות האחרות יחכו לתורן.

מניח אני שאתם, הקוראים, קוראים את שכתוב במודעות. את מה שנמסר לציבור, לקהילה, באמצעות לוח המודעות הנטוע במרחב הציבורי. ניתוח שיח. במקרה שמונח לפנינו – ניתוח טקסט. הטקסט מהווה מאגר נתונים ראשוני עבור ניתוח השיח. מציאת הקשר בין המודעות השונות. כל חלקי הטקסט תורמים לשיח. ההנחה שהטקסט הוא קוהרנטי היא אחד הכוחות החשובים בייצור הפרשנות (אינטרפטציה). מנתח השיח בוחן ומשייך את הטקסט למצב, לסביבה או לקונטקסט שבו הוא שרוי תוך מתן תשובות לשאלות הבאות: מי יצר את הטקסט? למי נועד הטקסט?

ומה קיבלנו? מידע על קוצו של יוד. קצת בידור (אפילו אם זה באותיות קריליות), עדכון בדבר מסיבת גג, והעיקר (דהיינו הרוב)- אינפורמציה המקושרת לדת – רבנים ורבנות. הרנטגן ואסתר מוזס. ואורי זוהר גם. הגעלת כלים, אטליז סופרכשר ואיך להחזיר נפש שאבדה. האם השכונה משנה צביון?

נראה לי שאני אלך לבדוק מה קורה בשכונות אחרות. ואת אשר אמצא ואראה – אדווח לכם הקוראים.

צילומים: משה הרפז (28.5.2010)