על גגות ת"א או זריצקי, פלש ודניאל גם

סיגלתי לי נוהג. איך שאני מגיע לעיר זרה, אני מחפש את המקום הגבוה ביותר. מגיע אליו ומטפס למעלה. מתבונן בנוף הנפרש למרגלותיי. חווה את המרקם. לומד. ואז אני יורד לעיר. המורפולוגיה, הטופולוגיה, התבנית נהירה. אני כמובן איני הראשון. עשו זאת רבים וגדולים לפני. במלאת 100 שנה לת"א מוקדשת הרשימה למבט על העיר מגגות בתיה.

אקדים ואומר כי האמנים המוצגים במאמר זה – בחירה אישית שלי. הצייר יוסף זריצקי הקדיש סדרה ארוכה של ציורים בצבע מים – אקוורלים – למבט עירוני מגג ביתו. מה זאת ארוכה? מעל ל-400 ציורים על נייר, לפרקים משני צדדיו של הנייר, בדרך כלל בממדים של 50X70 ס"מ. חצי גיליון סטנדרטי. כשירד זריצקי מירושלים, לאחר פרעות תרפ"ט, הוא התיישב בתל-אביב, בקומה הרביעית והעליונה בבית במפגש הרחובות מאפו ובן-יהודה. עגנון, לעומת זאת, נשאר בירושלים. מאמצע שנות ה-30 (של המאה ה-20) ועד לתחילת שנות ה-40 צייר את הנופים שהשתקפו מגגו. הנושא שהעסיק אותו היה הואריאציה. שוב ושוב הנוף הנצפה. הגג, המדרגות, האנטנה, הנוף הקרוב של הרחוב מתחת והנוף המרוחק, נוף בתי רמת-גן וגבעתיים על רקע גבעות השפלה שממזרח.

המשפט של זריצקי בנושא הואריאציה, שמרבים לצטטו, חקוק בזיכרוני: "אני לא מבין את כל הציירים האלה," כך אמר, "הם מציירים כל פעם נוף אחר, ובכל פעם יוצא להם אותו ציור. אני מצייר אותו נוף ובכל פעם יוצא לי ציור אחר."

מאיר אגסי כתב על כך: "מן הסיפון העליון של ספינת הגג הוא מצייר את ים-הגגות הניבט ממנה." [מאיר אגסי (1992), "לעצום את העיניים ולשמוע את השריקה", בתוך: ישעיהו יריב (עורך), זריצקי אקוורלים, גלריית גורדון, ע' 18]. רב-חובל שגבו לים ושאינו מביט בים!

זו אחת הסדרות האהובות עלי ביותר של זריצקי. הסדרה השנייה, הנוספת, היא סדרת ציורי המים של צובה משנות ה- 70. שתי הסדרות הללו מרגשות ומושכות אותי להתבונן בהן שוב ושוב. ובכול פעם שמתבוננים בציורים – צצים ועולים דברים חדשים.

אז הנה מספר תמונות של זריצקי, במינון סביר:

תורן על גגות הבתים (מקור: שם, לוח 68)

תורן על גגות הבתים (מקור: שם, לוח 71)

מראה מהגג (מקור: שם, לוח 72)

מראה מהגג (מקור: שם, לוח 74)

מראה מהגג (מקור: שם, לוח 75)

דמות הצייר ומראה תל-אביב מהגג (מקור: שם, לוח 84)

מראה תל-אביב מעל הגג (מקור: מוזיאוןישראל, 1981, מחווה לזריצקי, לוח 10)

60 שנה לאחר מכן, מטפס שלום פלש אף הוא על גגות ת"א. פלש מעיד על עצמו כי הוא צייר של חניון. במקרה זה החניון בפינת גרוזנברג ונחלת בנימין. ובמילותיו: "חזרתי לחניון. עמוס, מנהל החניון אמר לי: 'אנחנו לא מסרבים לציירים. כבר ישנם כאן שניים שמדי פעם מציירים מהגג, אדם ואריאל.'  כך הפכתי לצייר הבית הנוסף של חניון גרוזנברג. החלטתי לצייר שישה ציורים 80X90 שיהוו רצף של 360 מעלות מן המראה מהגג" [מוזיאון תל-אביב (1999), 90 לתל אביב – יפו: מראות עכשוויים אמנים ישראלים ואמריקאים, ע' 151].

תל אביב מחניון גרוזנברג – צבעי שמן על בד:
 

מקור: שם, ע' 154 (ימין)

מקור: שם, ע' 154 (שמאל)

מקור: שם, ע' 156 (ימין)

מקור: שם, ע' 156 (שמאל)

אז חיפשתי אניי גג משלי. וברקע התנגנה לה המנגינה ומילות השיר הבליחו בזיכרוני. "על גגות ת"א". מילים ולחן – אלונה דניאל. מחווה לת"א השרויה תחת מתקפת טילים עיראקיים בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה:

חפש אותי הלילה במקומות סגורים
חפש אותי בבית ובבתי זרים
 
אומנם עכשיו זה סוף הסתיו
עיתוי נכון ולא איחרת
אם לא תמצא אותי עכשיו
לא תקבל אותי אחר כך.
 
על גגות תל אביב משהו קורה הלילה
לא מחום לא מקור התחבאתי כאן
על גגות תל אביב מישהו רואה הלילה
צלליות שנעות על וילון לבן.
 
חפש אותי הלילה מחר זה מאוחר
עכשיו זה חם עכשיו זה קר
אף פעם לא נגמר.
 
אומנם עכשיו זה סוף הסתיו
עיתוי נכון ולא איחרת
אם לא תמצא אותי עכשיו
לא תקבל אותי אחר כך.
 
על גגות תל אביב משהו קורה הלילה
לא מחום לא מקור התחבאתי כאן
על גגות תל אביב מישהו רואה הלילה
צלליות שנעות על וילון לבן.
 
בעצם מצאתי שני גגות. אחד בצפון הישן (חניון מגדלות) והשני בדרום העיר (מבני התעשייה שבקצה הדרומי של שדרות הר ציון).

תמונות מחניון מגדלות:
 

תמונות מגג מבנה תעשייתי בקצה הדרומי של שד' הר-ציון:

צילומים: משה הרפז (ינואר 2009)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: