רשמי מסע בפולין [17] – תאומים (לא-זהים) בקראשניק

 

בנסעי דרך ווהלין ופודוליה, כדי לאסוף חומר אתנוגרפי, נתקלתי בתופעה מוזרה: בעירות יהודיות דלות, שתושביהן יכלו בקושי להתקיים, אשר בתי-מגוריהם היו קטנים, נמוכים, מכוסי אזוב ומטים לנפול – מצאתי בנינים מפוארים, בניני לבנים נהדרים, בעלי כתלים עבים מאוד. בנינים אלה לא נפלו בגודלם וביופים מארמונותיהם של בעלי-האחוזות הגדולים… מי הקים אותם? מנין לוקחו האמצעים להקמת בנינים נהדרים אלה? האם היו שם פעם, אולי, אנשים מאושרים, שהיה לאל-ידם להרשות לעצמם את הדבר הזה? חקרתי בהצמדה את האנלים הישנים, אולם מהם יכולתי רק להיווכח, כי לפני מאה או מאתים שנה היתה האוכלוסיה היהודית של העירות הללו עוד עניה יותר מאשר בימינו אנו… אך הכרוניקות הישנות מגלות לנו את התעלומה הזו: אנו למדים, כי בתי-הכנסת הבנוייםם אבן, בעלי הקירות העבים, על הצריחים הנאים שלהם, לא היו בחינת מותרות, אלא הכרח בל-יגונה של הימים הללו, עדות בעלת משמעות רבה לחוסר-ישע איום של האוכלוסיה היהודית…

ש. אנ-סקי, "בתי-הכנסת המבצריים העתיקים", בתוך: דוד דוידוביץ (תשמ"ב), אמנות ואמנים בבתי-כנסת של פולין, הקיבוץ המאוחד, ע' 104.

1.   כיכר המייסדים

 

 

2.   העיירה קראשניק וסביבותיה. מפת העיר וסמליה.

 

 

3.   לוח מודעות. כמו אצלנו. פעם.

 

הגענו לקראשניק. תחנה ראשונה בבוקר חדש. היום השלישי למסע. אנו בדרך מלובלין לקרקוב. עוד נכונים לנו מראות והסברים. לכאורה, אין משהו מיוחד לראות בקראשניק. פרט כמובן, לתאומים. שני בתי-כנסת. הללו מחוברים זה עם זה במעבר תת-קרקעי.ב-1939 היו כ-40% מתושבי קראשניק – יהודים. מצב שגרתי בעיירות פלך לובלין ערב השואה. לבית-הכנסת תפקיד מרכזי בקהילה היהודית וסביבו סבבו החיים. בית הכנסת הוא מטאפורה פיסית לבית המקדש:
 

בית-הכנסת לא היה מוקדש רק למקום. בית-הכנסת שימש רקע לחיי האיש. שם הובא הילד בבריתו של אברהם, שם ברך כשהתבגר, שם חגג את ארוסיו, שם הודח והוחרם כשסרח, שם נהנה מחזנות וממגידות ומאמנות עממית של ציור ומעשי-מקשה ורקמה, שם היה האורח מוזמן לסעודה, והעוול בא לידי מחילה בעיכוב הקריאה, שם היו אוספים כספים לצרכי ציבור, והיו מספידים את המת. וההמון היה מאמין, שגם אחרי מותו של אדם, נשמתו מתעטפת בטלית ומתפללת שם בלילות.

י.מ. ניימן, "מגילת יהודי פולין", בתוך: דוד דוידוביץ (תשמ"ב), אמנות ואמנים בבתי-כנסת של פולין, הקיבוץ המאוחד, ע' 67.

הג'ינג'י עם המפתחות איחר. יאנוש היה בלחץ. התקשקש בנייד. בסופו של דבר נמצאה האבדה הפולנית. או שאנו הקדמנו או שהוא איחר. ויכול להיות שהייתה החלופה המשולבת. וכך קרה שהמתנו. האיש הגיע. סמוק לחיים. שיער לבן ומקליש. הניח את הכיפה על פדחתו. כיפה שחורה. פולני אבל בנשמתו ש"סניק. קרקש בצרור מפתחות ופתח את הדלת. נכנסו לבית-הכנסת הראשון. עשינו סיבוב קצר, נקרא לו בית-הכנסת "הקטן", על-מנת לבדלו מהשני. תאומים לא-זהים.

 

4.   ביה"כ "הקטן" – מצד שמאל. ביה"כ "הגדול" – מצד ימין.

 

 

5.   הדלת לתאום הראשון.

 

 

6.   משאבה נוקשת. ממול פתח ביה"כ הגדול. חלק השתעשעו בה. אגב, היא עובדת. חיכיתי בסבלנות עד שאראה אותה לבדה. ההמתנה משתלמת.

 

 

7.   שלט הנצחה. חדש. מאי 2009. נתרם ע"י עמותת יוצאי קראשיק מצרפת. ולכן הוא בפולנית, צרפתית ויידיש. למי שאינו יודע את השפות נסביר כי כתוב בלוח זה שבשנת 1939 כ-40% מתושבי המקום – היו יהודים. ציטוט: "אנו, בשרדנו, מבקשים לא לשכוח".

 

 

8.   ביה"כ הגדול. שלט ההנצחה מתנוסס בחזיתו.

 

 

9.   כנ"ל.

 

 

10.   בין שני המבנים – המעבר התת-קרקעי. אני מסכים שקשה להבחין בקיומו.

 

 

11.   החבר'ה גילו את שלט ההנצחה. אנו עדיין ממתינים לג'ינג'י עם המפתחות.

 

 

12.   ביה"כ הקטן. תפנים.

 

 

13.   ביה"כ הקטן. תפנים.

 

 

14.   ביה"כ הקטן. תפנים. שארית הפליטה למה שהיה פעם הוד והדר. בהמשך היום, כשנגיע לעיירתו של הגרף פוטוצקי, יחשף בפנינו בית כנסת במלוא תפארתו. ועוד אירוע מרגש. על כך נרחיב ברשימה הרלוונטית.

 

 

15.   ביה"כ הקטן. תפנים. הבימה. סגנון ארבעת העמודים.

 

 

16.   המעבר התת-קרקעי. עוברים מהקטן לגדול.

 

עברנו במעבר התת-קרקעי והנה אנו בבית-הכנסת השני. בית-הכנסת השני הרבה יותר מרשים. כמעט בכול פרמטר. הגודל. השיירים שהשתמרו וניצלו מאש. צריך שהדמיון יעבוד ע"מ להתרשם מעושרו של בית-הכנסת. שעות מאוחר יותר, בהמשכו של היום, אפשר יהיה לשחזר את עיצוב הפנים ואת מעשי האמנות (למרות האיסור הכתוב במפורש: "לא-תעשה-לך פסל וכל-תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ." [שמות, כ, 4]), כשנחשף מאוחר יותר להדרתו של בית-הכנסת בלנצוט. נחזור לבית-הכנסת השני, "הגדול", בקראשניק. בית-כנסת מבצרי. ריבועי. גם "הקטן" ריבועי. סגנון של ארבעה עמודים. מרכזיים. עמודי תווך. קירות עבים. הכתלים עשויים מלבנים. אדומות-חומות. הוכנו בטכניקת שריפה בתנור. חלונות גבוהים. הללו מעידים על רוח התקופה שבה נבנו. הצורך בביטחון מול האיום הקיומי. בתי-הכנסת הללו, המבצריים, נבנו במחצית המאה ה-17. תקופת מלחמות הפולנים במתמרדים האוקראיניים מחד גיסא ובפולשים – שוודים, רוסים, פרוסים, תורכים – מאידך גיסא.  וניתן לראותם לאורך קשת גיאוגרפית, של מה שהיו פעם, באותם הימים, הגבולות המזרחיים והדרומיים של פולין דאז מווילנה ועד לבוב. 
 

בניית בתי-כנסת הגיעה כאן לשיאה במאות ה-16 וה-17 הודות לגישתם החדשה של הבונים לבעית הסגנון והדקורטיביות ובמיוחד בשל תפיסתם הנכונה של רעיון החתך האופקי והקומפוזיציה, המוכתבת עפ"י המסורת. כושר הדמיון של העם היהודי הגיע כאן לדרגת התפתחותו האינדיבידואלית הנכונה, שעה שהאדריכל היהודי היה מסוגל להשתחרר מההשפעות המקומיות, המכריעות, ונעשה יוצר בלתי-תלוי באחרים. תריסרי שמות של אדריכלים האלה, שנתגלו בזמנים האחרונים באירופה המזרחית מוכיחים את זאת.

נ.ק. לוקומסקי, "אמנות יהודית בבתי-כנסת אירופיים", בתוך: דוד דוידוביץ (תשמ"ב), אמנות ואמנים בבתי-כנסת של פולין, הקיבוץ המאוחד, ע' 67.

 

17.   בית-הכנסת הגדול. מבואה.

 

 

18.   ביה"כ הגדול. שריד לתפארה.

 

 

19.   ביה"כ הגדול. פינה.

 

 

20.   ביה"כ הגדול. הצצה אל עזרת הנשים. הן הסתכלו על הגברים שמתחתיהן… 

 

 

21.   ביה"כ הגדול. כך נראתה העיירה של פעם…  מפה על דיקט… (טכניקה מעורבת)

 

 

22.   ביה"כ הגדול. כך נראתה העיירה. והפעם בתצלום. 

 

 

23.   ביה"כ הגדול.

 

 

שבנו לאוטובוס. היעד הבא – ציון קברו של "נועם אלימלך". בליז'נסק. ובדרך – כנסיה, מגדל פעמונים, שתי פרות. צמד. כמעט תמיד צמד. היכן העדר? פלורה ופאונה. גגות משופעים. 

לרשימות קודמות בדבר רשמי מסע בפולין – ראו מדור פולין בארכיון. המשך יבוא. ותודה לעזרא על שחשף אותי לספרו של דוד דוידוביץ' – אומנות ואמנים בבתי-כנסת של פולין.
 
צילומים: משה הרפז (פולין, אוגוסט 2009)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • shosh  On 16 באפריל 2010 at 6:49 PM

    התרגשתי מאוד לקרוא את המאמר על קראשניק העיר שבה נולד אבי ז"ל והיה הניצול היחיד מכל המשפחה הענפה – משפחת וולמן
    האם אוכל לקבל מידע על משפחת אבי בעירייית קראשניק, אני עדיין מחפשת ניצולים או קרובי משפחה על מנת שאוכל לקבל תמונה ברורה יותר על משפחת וולמן

  • משה הרפז  On 17 באפריל 2010 at 9:55 AM

    קרוב לוודאי שיש מסמכים בארכיון עירייה המקומית
    ואולם צריך שמישהו יוכל לקרוא אותם
    ןלא רק פולנית
    כי אזור לובלין היה בימי החלוקה ועד 1918 בידי הרוסים
    ויתכן כי מסמכי הלידה והפטירה המקומיים כתובים ברוסית

  • רינה שרעבי  On 9 במרץ 2012 at 10:34 AM

    שלום לך
    שמי רינה, וגם אבי מקארשניק, שם משפחתנו הוא טברדגורא, נשארו מהם 5 אחים – 2 אחים ו-3 אחיות. עכשיו כולם כבר נפטרו. לצערי, גם אני לא יודעת מספיק על המשפחה. אני יודעת שהסבא שלי קבור בקבר אחים בקראשניק. יש לאבי אחיינית , אשאל אותה על משפחת וולמן.
    אני מאד רוצה לארגן נסיעה לקראשניק, מאד מעניין לראות את בתי הכנסת.
    הייתי במסע לפולין עם בני, אבל לא עברנו בקראשניק.
    רינה

  • urs  On 16 ביולי 2014 at 2:31 PM

    שלום לך
    שמי ורד וגם אבי הוא ניצול שנולד בקארשניק ב21.7.2014 אני נוסעת לטיול אני מאוד מקווה למצוא מידע המידע היחיד שיש לי הוא שאבא שלי ז"ל היה בין למשפחת גרנרייך ושם הרחוב הוא נורטביצה פינת זקליקובסקה במידע ויש לך קצה חוט השמח מאוד תודה ורד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: