Place des Vosges

פלס-דה-ווס. כיכר עירונית. פריזאית. מעוצבת להפליא. לא גדולה מדי ולא קטנה מדי. ריבועית. יותר מדויק – כמעט ריבועית. 140 מ' על 127 מ'. קולונדות למבנים הסוככים ועוטפים את הכיכר. בחורף וגם בקיץ – אתה מוגן. מהגשם ומן השמש. ולמבנים – מראה אחיד. כמתחייב. סימטריה זהו שם המשחק. ובמרכז גן. גם הוא מעוצב. העצים והשיחים מסורקים. גזומים למופת. אחידות כבר אמרנו?

 

בקצה החצר – דלת לחצר נוספת, בעצם גן פתוח ויפה לא פחות, ובקצהו דלת קטנה המובילה לפלא גדול מאוד. אתם עוברים את מפתנה ומוצאים את עצמכם בפינת PLACE DES VOSGES. הסירו את הכובע קודם, בשביל שנדע שאתם יודעים להבדיל בין כיכר לבין כנסייה, ושנית כי עומדות רגליכם בעתיקה ובמפוארת שבכיכרות פריז. עימדו במרכז הגן ופנו לארבע רוחות השמיים ותראו איזו שוויוניות ירדה על העולם. התכנון הוא של אנרי הרביעי למרות שהוא נרצח או בגלל שהוא נרצח, אינני בקיא בפסיכולוגיה הצרפתית עד כדי כך. הפרויקט בוצע, והוא נחנך בנישואים מלכותיים כפולים: לואי ה-13 עם אן מאוסטריה; ואחותו אליזבת, למי שיהיה בעתיד פיליפ הרביעי מלך ספרד. בהתחלה קראו לה פשוט הכיכר המלכותית.

חגיגות הפתיחה החלו ב-1612 ונראה שהן נמשכות עד היום, אך אז במשך שלושה ימים ניגנו תזמורות וצעדו מצעדים ורעמו תותחי הבאסטיליה, ובלילה יצא משם מצעד לפידים והשמיים הוארו בזיקוקים. כאשר קראו לה עדיין פלאס רואיאל, שימשה הכיכר זערה לדו-קרב. הגברות צפו מהמרפסות שמסביב איך גברים נלחמים זה בזה. רישלייה החליט לשים קץ למצב המביש הזה בדרך היחידה ששמה קץ לתופעות לא מוסריות שכאלה – הוא ערף את ראשי המשתתפים.

יאיר גרבוז, פריז – תל-אביב, ע' 31.

חצינו את הכביש ושמנו פעמינו למרכז הכיכר. למרכזו של הגן. זאת לא הפעם הראשונה שאנו – זוגתי שתחיה ואני –  מבקרים בכיכר. אך הפעמים הקודמות היו באביב ובסתיו. ואילו עתה – החורף שולט. קר. למזלנו יום נטול גשם. גם נטול שמש. וניתן להתהלך ברחובות, במדרכות ובכיכרות. אז, בפעם הראשונה, זה היה בצהרים. באביב. והיינו רעבים. ועייפים מצעידה ממושכת. ונכנסו לאחת מחנויות הכיכר על-מנת לשבור את הרעב. קנינו קישים, בקבוק שתייה ופנינו לשבת על ספסל בגן. ואבוי – נגיסה בקיש העמידה אותי על טעותי. הקיש היה עטוי במעטפת של עובש. פנצילין. אלא אם לא הבנתי שכך צריך להיות. ויתרתי. תמיד יש מתחרה בסביבה.

 

 
 
 
 
 
 

אגב, במס' 6 ממוקם מוזיאון "ויקטור הוגו". כשמבקרים במוזיאון מבינים שניתן לכתוב את "עלובי החיים" בלי להיות ממש עלוב או תפרן. אגב, גם טולסטוי היה גביר…

 

ושלחתי את הרשימה. ואז הסתבר לי שבחפזוני לעמוד בלו"ז של מטלות היום – אתם יודעים: עבודה וכו' – שכחתי להמשיך בעוד אפיזודה קצרה. קולינרית. וצ' הזכיר לי זאת. להלן ההמשך:

יצאנו מהכיכר. כן, קרוב לוודאי דרך אותה דלת שעבר בה יאיר גרבוז… והלכנו למסעדה המצויה בסמיכות. 20 מ' מציר הכביש מהכיכר לכיוון מוזיאון פומפידו. ניר המליץ לי עליה. מה שטוב בגוגל שאתה יכול לקבל גם תמונה אופקית. לא רק אנכית (אם כי במקום אחר רכב הצילום של גוגל גורש מהעיר… אבל לא קרה כדבר בפריז). כלומר, ידענו (בזיכרון) כיצד נקרא המקום וכיצד הוא נראה. מסעדה בפריז, ביתית, שכונתית, תמיד תיקרא: "אצל …". מצאנו. נכנסנו. צהרים. ארוחה עסקית = "מידי" בצרפתית. או יש מנה ראשונה ועיקרית. או עיקרית וקינוח. אנתנו שניים. זוגתי שתחיה וכותב שורות אלה. לקחנו, כמובן, אחת ראשונה. שתי עיקריות (ברור ששונות זו מזו). אחת קינוח. קומבינה מנצחת. בקבוק יין מקומי. השכנים, שישבו מימין ומשמאל, המקומיים (קבועים – האם אדוני יאכל כרגיל? …), הם שעזרו לנו לבחור מהתפריט שהיה כתוב, איך לא, בצרפתית מסולסלת ובלתי קריאה לחלוטין. היה אחלה! כפי שציינתי בכמה מקומות – אין ברשימות שלי המלצות ספציפיות למלונות ו/או למסעדות. תסתדרו לבד. אתם כבר גדולים מספיק. וכל העניין הוא החיפוש… ומי קבע שהטעם שלי מתאים לאחרים?

 

צילומים: משה הרפז (פריז, סוף נובמבר, 2008)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • צביקה  ביום 14 בינואר 2010 בשעה 12:59 PM

    תמונות מקסימות מכיכר יפהפיה. ועולים הזכרונות – לא רחוקה הכיכר מהרובע היהודי וקרובה לבסטיליה.
    אני עדיין זוכר את המסעדה בה סעדנו בכיכר. האוכל היה טעים והמקום משרה אווירה נעימה, אבל מה שאהבתי במיוחד הייתה הגברת שישבה לשולחן הסמוך ולחיקה כלבלב מתולתל. לאף אחד הוא לא הפריע – הכל היו עסוקים בהנאה שבאכילה. דוגמא מדהימה לעובדה הפשוטה שבטן מלאה ולשון מתענגת הם ערובה לשלום ושלווה. אין פוצה פה ומצפצף – אכול ותן לאכול זו כל החכמה.

  • אורה  ביום 14 בינואר 2010 בשעה 7:09 PM

    מעורר קנאה. תמונות יפות, ולא אמרת מלה על הקוררר.. רשמתי לי לבקר שם שוב, הפעם הבאה

  • אורי  ביום 15 בינואר 2010 בשעה 12:50 AM

    תמיד שמח לקרוא רשימה שזו הכותרת שלה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: