בית רומנו. האמנם הקניון הראשון של ת"א?

בית רומנו – האומנם ה"קניון" הראשון בת"א?
 
בית רומנו. בת"א ולא בחברון. ג' טען שהוא הקניון התל-אביבי הראשון. החנינו את המכונית ליד "סדנאות האמנים". על הפרק סיור בגלריות הדרומיות: סדנאות האמנים, ארליך, אלפרד, דרום – ככול שיספיק לנו הזמן (בהתחלה אפילו פינטזתי על "מתחם נגה"). תחילה הלכנו למזרח. אחר כך פסענו לכיוון צפון. הגענו ל"דרך יפו".  הגיעה העת לחזור. כיוון שלא חוזרים באותה הדרך החלטתי להשלים את מלבן המסע – לפנות למערב ולאחר מכן להדרים. חום יולי-אוגוסט. נצמדים לצל הבתים על מדרכות האספלט המלוהטות. יצאנו מפלורנטין ואנו מקיפים את שכונת "מרכז מסחרי" בדרכנו שוב לפלורנטין. לסגור את המעגל. בעצם את הריבוע…

פנינה נכנסה לאחת החנויות. אני נותרתי בחוץ. על המדרכה. תר אחר פיסה של צל. ומסתכל. בפינת הרחוב היה ממוקם דוכן (פעם כנראה והיה נייד…). מיצים וכעכים. גם בייגלה… לידו ישבו שניים. נקרא להם א' ו-ב'. (כמה מקורי הדבר). שתי נשים שאחת מהן דחפה עגלת ילדים עצרו אף הן. איכשהו פספסתי את ההתחלה אולם הן שאלו איפה יש שירותים. א' צחק ואמר שאם היה לו הוא היה מיליונר. ב' ענה להן בערבית. הללו הודו והמשיכו בדרכן. ב' פנה אלי ואמר: "כשאני מדבר בערבית החבר'ה האלה חושבים שאני באמת ערבי." שאלתי אותו מניין לו הערבית המשובחת לדבריו והוא השיב: "בעיקר מהצבא."  ענייני שו-שו. ובכול זאת מהיכן. התחמק מהתשובה. ב' טען כי יש לו כשרון לשפות. עברית, ערבית, גרמנית (שהה באוסטריה כשלמד פיזיותרפיה). "אבל תשאל אותי כמה זה עשר ועוד אחד אני לא יודע." אמרתי שבזאת אני יכול לעזור לו ובתמורה הוא יעזור לי עם השפות.

 

בית רומנו ניצב ממול. ממוקם בגדה הצפונית של דרך יפו. בקצה הצפוני של שכונת "מרכז מסחרי". האם השם של השכונה הזאת עדיין מוכר? המבנה תופש כברת שטח בנפחו ביחס למבנים הצמודים לו. אך חזיתו לא מרשימה במיוחד. עובר אורח אפשר ולא ישים לב לפנימו. במרוצת השנים ספג הטיח את פיח המכוניות והאוטובוסים של הרחוב הסואן.
שאלתי מה הם יודעים על בית רומנו. לא הרבה השיב ב'. אבל הוא הביא את ג' מחנות סמוכה. ג' טען כי בדיוק עכשיו מלאו לבית רומנו שישים שנה. "בית רומנו הוא הקניון הראשון של ת"א ובנה אותו יהודי סלוניקאי בשם רומנו." א' לא התלהב: "תעזבו אותו." רטן. ג' הוסיף: "הכי טוב שתכנס שמה בסוף . בצד ימין יש את החנות של כהן. חנות בגדים. תשאל אותו. הוא הכי ותיק."

 

 

 

 

 

זוגתי שתחיה צצה מאי-שם. חצינו הרחוב. נכנסנו לבית רומנו בשערו הדרומי. שער ברזל שבשבתות ובלילות יהיה מוגף. מרבית החניות הן של מוצרי טכסטיל. בגדים מכול הסוגים. כאן החלו החברות הגדולות את דרכן. חנויות שמכרו תוצרת לודזיה, גוטקס ואחרות. נותרו השלטים. מעט חניות מוקדשות לסדקית. השומר לא אייש את עמדת השמירה המאולתרת. הוא היה טרוד בהסדרת חניה. צרה מכדי להכיל את כולן. וזאת לאחר שבעליהן קיבלו ממנו את האישור להיכנס…

מבנה מלבני, מאורך ובעל חצר פנימית. בחצר נפרקות/מועמסות הסחורות מכלי הרכב. בעיקר מסחריים. נמתח מרחוב יפו ועד לתוואי המסילה התורכית של קו "יפו-ירושלים". פתחו הצפוני מופנה למסילה הישנה. היום מגרש חניה. בעתיד – קצה "אוטוסטראדת שלבים" שמתחתיה תשעט הרכבת התחתית. ביום מן הימים. המבנה בעל ארבע קומות. פה ושם תלויים מזגנים. קומת כניסה – חנויות. השאר – עסקים קטנים/זעירים: מחסנים/משרדים/מפעלים. וישנו גם מרתף. נראה יותר כפסאז'.

ארבעה גרמי מדרגות. מדרגות רחבות. משוישות.  ויש גם מעלית. בארבעת הפינות הפנימיות של החצר. פניתי לעלות במדרגות. מחפש אחר זווית צילום אחרת. מבט על. לאחר שהושב סדר המכוניות על כנו חזר השומר לעמדתו והסתכל עלי במבט תוהה. איש עם כובע ומצלמה. מה לו ולמקום הזה? מה בא לחפש? משך בכתפיו. ושוב נקרא לסדר…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עליתי לקומה השנייה. חציה מעין אכסדרה. מרפסת מעטרת את הדופן הפנימית של המבנה. המרפסת פונה לחצר. התבוננתי באקשן שבחצר. הסתכלתי למעלה. אין עוד מרפסות. הקומות העליונות נטולות מרפסת. אבל מה עם הגג? המשכתי לטפס. הגעתי לקומה השלישית. נער צעיר הגיח מאחד החדרים. נמוך קומה. בגופיה. ניכר עליו שהוא כועס. פנים מתוחות. שפת גוף תוקפנית. נקרא לו ז'. "מה אתה עושה כאן? זה שטח פרטי." סינן בכעס. הסתכלתי ימינה. הסתכלתי שלאלה. לא ראיתי שום שלט בנדון. גם לא נכנסתי ועברתי בדלת כלשהי. לא הסכמתי איתו. חדר מדרגות הוא המרחב המשותף. הוא לא התרשם ושוב קרא: "שטח פרטי." התעלמתי והמשכתי לעלות. שמעתי אותו קורא. האם הזעיק עזרה כנגד הפולש? בקומה הרביעית כל הדלתות היו סגורות. גם אלה שהובילו אל הגג. שבתי על עקבותיי. ואכן בקומה השלישית חיכתה לי התגבורת. נקרא לה ח'. "למה לא אמרתם שהגג סגור?" הקדמתי ושאלתי. "שטח פרטי." חזרה התגבורת על המנטרה.  כל עוד צועקים – לא נורא. לרגע חשדתי שהם יעברו לאלימות פיזית. שפת הגוף הורתה על מינון גבוה של עצבנות וכעס. רעד קל שאינו מוסבר. אבל זה לא קרה. המשכתי לרדת. השניים השתתקו. נותרו למעלה. מן הסתם שבו לעיסוקם. תופעה מעין זאת מתרחשת בתדירות גבוהה. במקומות מסוימים. אדם זר, לא מוכר, החמוש במצלמה הוא בגדר של חשוד. בעיקר חושדים בו כי הוא שייך למס-הכנסה. מן הסתם ישנם דברים בגו…

 

 

 

אספתי את זוגתי והמשכנו לקצה הצפוני. פנינו ימינה. לא מצאנו את כהן…

 

היציאה הצפונית

 

 

 

דלת שמובילה לשומקום

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במרשתת חיפשתי את "בית רומנו". התל-אביבי. NADA. לא מצאתי דבר וחצי דבר. או שמגיעים לחברון או לחנות הממוקמת באזור או לטיול/סיור שנושק למקום. אך לא למי בנה ומתי. פניתי למדפי הספרות שלי. אצל "ספר ת"א" של דרויאנוב (1936) וב"ההיסטוריה של תל-אביב" (2001) שחיברו יעקב שביט וגדעון ביגר (כרך ראשון: משכונות לעיר 1909 – 1936) לא מצאתי אזכור למקום. חיפשתי תחת השם "מרכז מסחרי". גם כאן העליתי חרס.

בספר "עיר לבנה, עיר שחורה" (2005) שכתב שרון רוטברד נמצאה תשובה חלקית. מצאתי מפה של ת"א המתוארכת לשנת 1945. הפרטים נכונים ל-1941. המקום שבו ניצב קיים בית רומנו היום אין כל סימון למנה. מגרש ענק ריק ממבנים. מכאן עולה כי נבנה הבניין אחרי 1941 ומשמע שמושג הזמן של ג' די נכון.

 

משמע צריך ללכת לארכיונים. אלה שלא העלו אותם לאינטרנט. לא לכל שאלה תמצאו תשובה באינטרנט. צריך ללכת למילה הכתובה בספר מאובק המונח על מדף. רק צריך למצוא את המדף הנכון…

 

ביקשתי מאילה שתקשר אותי עם בעלה. דני. יש לו חנות בהרצל. שנים רבות. ממשיך דרכי אבות. עסק משפחתי. דני הסתקרן. הוא זכר שהיה עובר ליד בית רומנו בדרך לבי"ס תחכמוני שבו למד. סוף שנות ה-40. כבר אז ניצב הבניין על תילו. הבטיח לבדוק. לאחר מספר ימים חזר עם תובנות חדשות. בתחילת הרצל יש חנות שבעליה למד עם יפה רומנו. הבת של רומנו. המבנה, לטענתו, הוקם ב-1944 כבניין למשרדים. ואכן עם קום המדינה שכנו בו משרדים ממשלתיים. בתחילה היה זה משרד הביטחון. לאחרמכן משרדי מס הכנסה. נפל לי אסימון – פקיד שומה 1. את זה דווקא זכרתי. אבל זה כבר היה בשנות ה-70.

 

פניתי לאתר משרד הביטחון ושאלתי שאילתה. בכתב. לאמת את הטענה. וחזרו אלי בדוא"ל: "מבדיקות שערך משרד הביטחון עולה כי בסוף שנות ה-40 ובתחילת שנות ה-50 היו אגפי משהב"ט פזורים בשישה מבנים ברחבי ת"א – יפו. אחד מהם היה "בית רומנו" בו שוכנו משרדי אגף האספקה של משהב"ט. עם השלמתו של מבנה הקבע של משהב"ט בקריה, ב- 1952, פונו משרדי אגף האספקה מ"בית רומנו" ונמסרו לידי משרד העבודה." (סוף ציטוט ותודה לאחראית על אגף הפניות של משהב"ט).

 

הפניתי שאלה, בכתב, לגנזך עיריית ת"א – יפו בבקשה לקבל את שנת הבנייה המדוייקת, את שמו המלא של היזם ואת שם האדריכל. חלפו ימים רבים. כשאקבל תשובה הודיעכם.

 

צילומים: משה הרפז (2009) 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ליאור קינן  On 8 בנובמבר 2009 at 5:58 PM

    והתמונות מעולות. הן מספררות על המבנה לא פחות מהטקסט.

  • אסתי  On 8 בנובמבר 2009 at 10:28 PM

    פשוט מרתק.

    ושלושת הגרפיטי'ס לסיום – לתפארת מדינת ISREAL

  • יעל ישראל  On 9 בנובמבר 2009 at 3:27 AM

    מדהים. בדיוק לפני כמה שבועות כתבתי על חנותצ גוטקס בבית רומנו, שקניתי בה את הביקיני הראשון שלי בגיל 13, בשנת 1973. שאלתי את עצמי אם היא עוד קיימת.

    לאבי היתה בבית רומנו חנות תכשיטים משנת 1950 עד שנת 1971. ילדותי עברה עלי שם

    תודה על רשימה מרגשת.

  • שרון רז  On 9 בנובמבר 2009 at 8:34 AM

    באמת פוסט מעניין ויפה
    בניין מעניין ויפה, החצר הפנימית הזו, העמודים העגולים, המדרגות היפות של פעם, גם אני צילמתי שם פעמיים בעבר, כי גם באיזור הזה היה מפעל הקרח הראשון בת"א של אבא של סבא שלי

    החשדות הפרימיטיביים באנשים שמסתובבים עם מצלמה מוכרים לי מאוד אגב

    יעל- אני חושב שאשמח לקרוא פוסט על חוויותייך מהמקום ומהחנות של אביך שם

  • מש  On 9 בנובמבר 2009 at 4:15 PM

    תודה למגיבים

  • יעל ישראל  On 10 בנובמבר 2009 at 1:57 AM

    שרון היקר,
    לצערי אני כבר לא הכי מפרסמת כאן ברשימות, אלא בבננות בלוגס שייסדתי לפני שנתיים וחצי ואני מנהלת אותו. שם ישנן כל הרשימות על אבי ובית רומנו וכו'.
    הנה הלינק
    http://blogs.bananot.co.il/

    וממילא, גם כשאני מנסה להעלות כאן ברשימות, אני לא מצליחה. חבל.

  • שרון רז  On 10 בנובמבר 2009 at 12:46 PM

    חבל, יעל, זה לצערינו
    אבל שמרתי את הלינק ואעקוב שם, תודה

  • דני רכט  On 15 בנובמבר 2009 at 8:14 AM

    נראה לי שתואר הקניון הראשון בעיר צריך להיות מוענק לפסאז' פנסק (1924) ברחוב הרצל. אם כי גם לבית רומנו יש מקום של כבוד בהסטורית המסחר של העיר, מפאת גודלו. הבית, אשר כונה בימו הראשונים גם בית הסוחרים, נבנה במהלך 1947 בהשקעה כספית עצומה ומכיל כשלוש מאות (!) חנויות ומשרדים שאוכלסו החל מתחילת 1948. אגב, חוץ מהבית המפורסם בחברון, היו גם בתי רומנו בחיפה ובפתח תקוה.

  • אליק רומנו  On 22 בנובמבר 2009 at 4:42 PM

    כתבה מרגשת!
    בית רומנו אכן היה בזמנו לב ליבו של המסחר התל אביבי.
    הוא קרוי על שמו של סבי, אליהו רומנו.

  • רועיש  On 4 בדצמבר 2012 at 12:46 PM

    אוסיף מעט אינפורמציה אודות שטחו של בית רומנו, לפני ההקמה של הקומפלקס בימייה הראשונים של ת"א (מתוך "אני תל אביבית" / ציונה רבאו):
    "מאחורי בית טריוויש, בעל חנות הצעצועים, מקום "בית רומנו" כיום, ניצב בית מידות בעל קומותיים, שהיה שייך למשפחה גרמנית משרונה. בחזית השתרעה מרפסת רחבת ידיים, ובצדיה עמודים בעלי כותרות בסגנון הרנסנס…. בקצה החצר נמצאה רפת ובתוכה פרות גזעיות ומטופחות. המשפחה הגרמנית גרה בקומה התחתונה ואילו בקומה העליונה התגוררה משפחת ארתור רופין, אשר עלתה מגרמניה… הם הסתגרו להם בטירתם הדמיונית והתערבו רק מעט בחייה היום יומיים של תל אביב השוקקת"

  • יהושע אדליס  On 11 במאי 2013 at 5:18 PM

    יהושע אדליס , חיפה , 11-5-2013
    טיילתי , לא מזמן , עם ה' יעקב מרקל – חוקר העיר תל אביב ומורה דרך – והוא סיפר בפרוטרוט את תולדות בית רומנו והדמויות המעורבות בארועים סביבו . לדעתי ניתן לפנות אליו או לספרים שהנ"ל כתב אודות תל אביב .

  • מיכאלוביץ שפרה  On 5 בינואר 2014 at 8:01 PM

    בית רומנו הוקם ע"י משפחת רומנו שמוצאה מסוריה. סבי ז"ל חיים ובני דודיו הקימו את הקניון הראשון בתל- אביב

  • הדר  On 30 באוגוסט 2014 at 6:36 PM

    מי הבעלים הנוכחי של הנכס ?

  • האפונה  On 1 בנובמבר 2014 at 9:15 AM

    מעניין! העלתי לפורום נוסטלגיה – (אני מנהלת הפורום)

  • רוני  On 14 בפברואר 2015 at 2:13 PM

    את הפרטים המדויקים תמצאו כאן, נבנה על ידי שותפות בראשותו של אלי רומנו, אייל נדל"ן, שנפטר מהתקף לב מיד לאחר שהבניין שנוסד ב 1947 הולאם על ידי צה"ל של קום המדינה ב 1948, בשנים האחרונות היה בבעלותו של נוחי דנקנר… כיום בבעלות תשובה
    http://www.mytour-il.co.il/page.asp?page_parent=942

  • ניקול לוין  On 4 בספטמבר 2016 at 2:13 PM

    לדעתי זה לא היה ה"קניון " הראשון בתל אביב. בשנת 1924 נבנה בניין הנקרא "פסג' פנסק" הנמצא ברחוב הרצל 16. פסג' פנסק הינו גם בניין מלבני עם חצר פנימית. הותקנה בו המעלית הראשונה בתל אביב . (המעליה). זה בניין שנבנה אך ורק למטרת מסחר – חנויות, בתי מלאכה מסעדות וכד'. הוא יותר קטן מבית רומנו. פסג' פנסק תוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ ונבנה על ידי הקבלן שמואל וילסון. היזם היה צבי אריה פנסק.
    על פי ספרה של עדי מילשטיין בית רומנו נבנה רק בשנת 1948 והיזם היה אלי רומנו.

  • יוסי גורקה  On 21 בספטמבר 2016 at 9:34 PM

    בבית רומנו שכנו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, משרדי אגף ההנדסה והרישוי של משרד הדואר (לימים משרד התקשורת). בסוף שנות ה-60 לאחר הקמתו של מגדל שלום, עברו למגדל שלום משרדי אגף ההנדסה והרישוי של משרד הדואר.

    בשנת 1984 פוצלו במגדל שלום משרדי אגף ההנדסה והרישוי בין משרד התקשורת לבין אגף ההנדסה והתכנון בחברת בזק שהחלה את פעילותה בשנה זו. לאחר העברת הנהלת בזק לבניין עזריאלי, הועברו משרדי אגף ההנדסה והתכנון בחברה לבניין הנהלת החברה בעזריאלי. כיום נשארו במגדל שלום רק אותם משרדים של אגף ההנדסה והרישוי של משרד התקשורת שלא הועברו לחברת בזק בעת הקמתה.

    בבית רומנו פעל בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, מטה התקשורת (טלקומוניקציה) הראשי של מדינת ישראל ומשם ניהלו ותכננו בשנותיה הראשונות של המדינה את כל רשתות הטלקום של מדינת ישראל ולרבות מערכות המיתוג ומרכזות הטלפון והטלקס, רשתות התמסורת במדינה, תחנות לשידורי רדיו וטלויזיה, תמסורת וטלקום עבור צה"ל ומערכת הביטחון, מתן תמיכה עבור צה"ל ומערכת הביטחון בישראל ומחוצה לה, רישוי עבור מערכות קשר אלחוטי, מחלקת הספקטרום, ועוד…

    כל היחידות הפונקציונליות הנ"ל פעלו מאז הקמתה של מדינת ישראל בעיר תל אביב-יפו ונשארו לפעול בה עד עצם היום הזה ולמרות שהעיר ירושלים הוכרזה כבירת מדינת ישראל. בעיר ירושלים פעלו במהלך השנים רק יחידות מנהליות של משרד הדואר (לימים משרד התקשורת) ויחידות הנדסיות של מחוז ירושלים, אך יחידות הביצוע והבקרה והתכנון ההנדסי הארצי, היו מאז ומתמיד ועד עצם היום הזה בעיר תל אביב-יפו.

  • עדה הורמן-כהן  On 4 בדצמבר 2016 at 3:28 PM

    את בית רומנו תכנן אדריכל מאיר הורמן ז,ל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: