צהוב (4): קמילה באור השמש החורכת

הקיץ הגיע. בוודאות. היום הארוך ביותר בשנה שחלף רק מחזק זאת. השמש חרכה כמעט הכול. היובש משלים את המלאכה. יצאתי לשדות. ראיתי צהובים חיוורים, כמעט חומים. רק אתמול פרחו וזהרו ביפי צבעוניותם והיום… וראיתי כאלה שהצהוב העז של האביב נמחק מהם. צהוב דהוי. וגם עקבותיו של עובר אורח ראיתי.

 

"וכך נסקה החמה והסיקה כבשן יוקד, והזמן הוכּה, והשעה אבדה, ועשתונות העולם הובסו. מפל אש. אש צלולה. יום לוהב אש. אדי-אש נוצצים סימאו ארצה אין-מנוס, אפור, מתלקח על-פני כל, ועל אובך השדות המתעלפים, ומן השמים לא נותר דבר, יתר תכלתם התלבנה, וצועקת נשתפכה מצולהבת, שיכורת גחלי זהב לבן, ולא מנוקים משיירי כחול, קיציים מאד עד תכלית." (ס. יזהר, ימי צקלג, ע' 763)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"אכן, לא תוכל להכחיש, כי גם בלהוט הכבשן הזה ובקרבו – מפרכס, לאמיתו, יום-זיו צוהל, מחוץ לכל תלאובותיו ושריפתו, ואין לכפור באותם קטעי-הכחול הממשיים האלה, המתרוצצים בחדוה לא-בלומה בין שמים וארץ, מתנפנפים ומכים עד הרחק, כהכות כבסים על חבל ברוח-קיץ כחולה, נושמים חירות מרוחב חזה, בריאות שזופה ולבנת-שינים, תנועה מצטחצחת בחלל, מין בטחה מובנה מאליה, נפוצה עליזת זהוב וחם, עד כי לא תוכל להגביה עיניים אליו למעלה, שכן מיד הן מוכות עצמת הזוהר, לבן ומרשיף, עולם אש, ישרה, לבנה גבוהה מאד, מצטעקת, כגביעי-זכוכית, צחי-דקות, מתפקעים מדי רגע, חדים מאד, לוהבים וצליליים להפליא." (שם, ע' 764 – 765)

 

צילומים: משה הרפז (יוני 2009)
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: