מי קונה דג טונה ב-2 מיליון שקל? ביקור מצולם בצוקיג'י, שוק הדגים בטוקיו

סברתי שדי ב-19 כתבות של מסע מצולם ביפן. המסכמות, פחות או יותר, את שחווינו. נכון – לא הצגתי בפניכם את כל המקדשים (וכול אחד שונה מרעהו) ולא את כל הגנים (שלכול אחד מהם מקום משלו). תמצתי. ואפסנתי את התיק היפני. ואפילו נפרדתי מהקוראים לאחר "בית שלום". הסתבר לי שטעיתי. לפניכם הרשימה ה-20. והנה, פותח אני [...]

דרישת שלום מ"בית שלום"

וכיצד נתגלגלו ובאו הדברים וכשנכנסנו לאולם המרכזי ב"בית שלום", קמו כ-חמש-מאות יפנים, נעמדו על רגליהם, ומחאו כף במשך דקות ארוכות במחווה לקומץ ישראלים משתאים – מה שקרוי Standing Ovation? במשפטים הבאים נשיב את התשובה.

היכן נחבאים הסמוראים?

סיפור על ביקור בשכונה שמסתיים באגדה. אנו ביפן. בעיר הקרויה קאנאזאוואה. לחופי ים יפן. הניסיון הראשון שלנו לתור את שכונת הסמוראים בקאנאזאוואה נכשל. במדריך הייתה המלצה כללית לבקר בשכונה. כמה מלים ותו לא. השעה הייתה מאוחרת. מה פירוש מאוחרת? יחסית. את המוזיאון לאמנות מודרנית כבר סגרו. הספקנו לבקר רק במבנה אחד. מעבר לכביש שכן המבנה [...]

אורבאניות יפנית

עמדנו על הגבעה ובמרווח שבין מטר למשנהו השקפנו על העיר. וזאת אשר ראינו:  

שלג ורוד

קאנאזאוואה, יפן. שמים אפורים. אנו בכוננות ספיגה. בודקים מהו הציוד שישאיר אותנו – פחות או יותר – יבשים. בטוחים בנכונותו של העיקרון ה-4 במשנתו של פו (דב ספרותי) יצאנו לדרכנו. פתותי שלג ורודים חייכו וברכות ירדו כנוצות משמים. עטפו אותנו בחיבה. משתאים התבוננו בטבע:

שביל הפילוסופים, קיוטו, יפן

"פרחי הדובדבן אינם מסמנים את בוא האביב. הם הם האביב." [יעקב רז (2000), טוקיו הלוך וחזור, מודן, ע' 94]

יפן: The Hakone Open-Air Museum

הגענו להקונה. את התיקים הנחנו בריוקאן. יקבלו אותנו רק לאחר חמש. כאן יש סדר. וזמן הוא זמן. האמת – ידענו שכך זה יהיה. והתארגנו מבעוד מועד כיצד לנצל את הזמן שעמד לרשותנו. לפיכך יצאנו אל ההרים. קיבלנו קופונים ותפסנו אוטובוס ל- The Hakone Open-Air Museum. מן השמים ירדו טיפות ספורות. והיה קר.  ובכול זאת התחלנו לתור את המוזיאון – על [...]

הווילה האיפריאלית [2] – חוץ

יצאנו מהווילה האימפריאלית החוצה. משמעות – אל הגן הסובב את הווילה. זאת הפעם הראשונה שרגלינו יהלכו בגן יפני. כבר שמענו הרצאה של האדריכל אריה קוץ על משמעות הגן היפני. אבל זאת הייתה רק תיאוריה. אמנם עם מראי מקום. אבל היא ניתנה בחדר סגור. בתל-אביב. מבוא לעולם האמיתי. ועתה – נדרוך במציאות.

הווילה האימפריאלית [1] – פנים

יפן נבעתה מהמערב. במיוחד מהשאיפות הקולוניאליות של ספרד ופורטוגל שפשטו על העולם האחר במטרה לאסוף את זהבו ובדרך אגב גם להכפיפו לוותיקן. הרוסים כבר הגיעו לקצה המזרחי של אסיה, ציי הבריטים וההולנדים הסתובבו באזור. יפן התקפדה. נעלה והבריחה את שעריה. כמו צב או שבלול. עד יעבור זעם. וכך חלפו מאות של שנים. ואז הגיע פרי. [...]

השוק המקורה, קיוטו, יפן

נפגשים בלובי. מלובשים בשכבות. לפחות אני. לדני לא קר. הוא מביא אתו מעיל כי לא נעים לו מאתנו. הטמפרטורה נושקת לאפס. מהצד העליון. תמיד תראו את חצי הכוס המלאה. אנו בקיוטו. במלון אנה. המטרה – התיאטרון בגיון. פתחתי את המפה והתבוננתי. העסק נראה פשוט למדי.