משוכת צבר. גדר התוחמת את היישוב. אופיינית לאזורנו. גם יישובים יהודיים וגם ערביים. והפעם אנו בכרמי יוסף. למעשה – בדרך העפר העוקפת את היישוב ממערב. לבן-ירוק-לבן במפת השבילים. לאמיתו של דבר יצאנו לחפש את אבני הגבול/גדר/שטח של גזר העתיקה. של גזר החשמונאית. עירו של שמעון החשמונאי. שאמר לתושבים, לאחר כיבוש העיר, או שתתגיירו או ש… [...]
לבנון. הר הלבנון. מדינת הארזים. מדינה זאת הוקמה, יש מאין, ב-1946, על-ידי הצרפתים. שהיו אלה שחבר הלאומים הפקיד בידיהם את המנדט על השטחים שנתפסו ונלקחו מהשולטן העות'מני, השער העליון, שמקום מושבו היה בקושטא, בעבר קונסטנטינופוליס ולימים איסטנבול.
ירדן. 6.5 מיליון תושבים (מקום 106 במדרג העולמי). 89.3 אלף קמ"ר (מקום 112). תל"ג לנפש לשנה – 5,579 דולר (מקום 96). 2 מיליון פלסטינים במחנות הפליטים (לפי דו"ח אונר"א). הפלסטינים מתרכזים בערים הראשיות – בבירה עמאן, ובערים הצפוניות – זרקא ואירביד. 99% מתושבי הממלכה הם ערבים. מה יש עוד? צ'רקסים, צ'צנים, ארמנים, טורקמנים, רומנים. ביחד [...]
זהו הפרק האחרון בסדרה שדנה בחומה ומגדל. משנת תרצ"ו ועד למאה הנוכחית. חומה ומגדל כסמל לכיבוש הארץ. להתוויית הגבולות. ולאחר מכן יישוב הספר והארץ הנשארת. לאט אנו מייצבים את גבולות הארץ. אמנם לא הכול פתרנו – אך נגיע גם לזאת. ולאחר ההתנתקות מרצועת עזה ופינוי היישובים שבה (וכמו פינוי חצי האי סיני שקדם לכך) נוכחנו [...]
שתו לי. אכלו לי. מי אינו מכיר את התלונות הנ"ל? במצרים שואלים: מי גנב את המהפכה? הצעירים, ברובם חילונים, שיצאו לכיכרות, התעמתו עם הצבא, וחוללו את המהפכה, גילו שאת הדובדבנים קטפו האסלאמיסטים. איך קרה כדבר?
"ימין ושמאל רק חול וחול / יצהיב מדבר ללא משעול" כך השתורר המשורר יעקב פיכמן (1927). אנו בסין. בקצה מסדרון גאנסו (Gannsu) שזה פרובינציה (מחוז) סינית. אחת מני-אילו. הקצה המערבי. מכאן, מערבה מכאן, רק מדבר. שממה וציה. מדבר גובי. ושלוחותיו. טאקאלאמאקאן כדוגמה. את ה-"א" הוספתי להקל על גלגול השם על הלשון.
חצי-האי סיני. תדמית של חבל-ארץ מדברי. ישימון. שממה. מרבצי חול. צוקי גרניט. מעט נפט. לא מן הסוג המשובח. הר-סיני (ואולי ההר המבוקש והחמקמק הוא בכלל הר כרכום?). וכן, קיימים גם תושבים. בדואים ואחרים. בנאות מדבר ירביצני מים. השער המזרחי של מצרים ההיסטורית. אפילו הפרעונים לא ממש שלטו כאן.
מובלעות וקנטוניזציה: כאשר בעל הכוח מתחיל להגן על נקודות, סופו שיחלוש גם על המישור. התהליך שב והתרחש ומה שאירע בתחומי הקו הירוק סביב 1948 ולאחריה, התחדש מאז 1967 – בתהליך שבשיאו אנחנו נוכחים כעת. הרי כך בדיוק קרה, בדיוק אותו היפוך טופולוגי: מהתנחלויות מבודדות ההולכות והופכות ממוגנות ומגודרות, תפח בהדרגה הכורח הביטחוני הבל-יגונה להוסיף עוד [...]
והגענו לדיון בנושא הגיאוגרפיה של ההפרדה. "תראה את הגדר. גדר ההפרדה היא גדר נגד הפרנויה. והיא נולדה אצלי. בבית המדרש שלי. אצל חיים רמון שלי. ומה המחשבה כאן? שאקים חומה גדולה והבעיה תיפתר כי לא אראה אותם. הרי תנועת העבודה תמיד ראתה הקשר היסטורי וייצגה תרבות של דיאלוג ופה יש קטנות נפש איומה. הגדר תוחמת [...]
לאחר עשור של כיבוש ניתן היה למנות 24 התנחלויות במרחב יהודה ושומרון (כולל בקעת הירדן). ב-1992 כבר נמנו 117 יישובים יהודיים חוקיים ברחבי הגדה המערבית. בשנים שחלפו מאז הוקמה התנחלות מאושרת אחת – מודיעין עלית – ואף זאת במטרה לפתור (באופן חלקי) את מצוקות אכלוס המגזר החרדי. לאחר מימוש תכנית ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון [...]
