וכי ניתן להתחיל ללא תמונה אחת של קופפרמן? הגם שטוען הוא שהקווים אינם של גדרות התיל. נסתיימה הפסקת הצהרים. החבורה נעמדה בכניסה לאתר. לאושוויץ 1. בניגוד לקודמו, שבו התהלכנו בחופשיות ובאריכות, לכאן מגיעות כל המשלחות. נראה שמכול מדינות התבל. אנו לא ממש מתחייבים לכך אבל זה נראה כך. צי של אוטובוסים הפורק, בזה אחר זה, [...]
בוקר. יום שישי. ארוחת בוקר. צנועה. כוס מיץ תפוזים שנסחט מ-4 תפוזים. פרוסת לחם מרוחה בשכבה נדיבה של חלבה. חלבה תורכית שקונים אצל רפאל היווני. תה ירוק. עיתונים. הארץ ומעריב. מחכים החל מ-6:30 על מפתן ביתי. ככה הבטיחו. זה לא אומר שקמתי בשעה זו לבדוק… והנה כתבה המבשרת שביום א' תוסר חומת גילה. "כבר לא [...]
ושוב, בפעם מי יודע כמה, נשאלה השאלה: אז מה אוכלים לצהרים? והתשובה – אוכלים אודון. כרגיל. התרגלנו. אנו בחוצות טאקאיאמה. עיר קטנה שאוכלוסייתה מונה רק כ-100 אלף תושב. יש בה כמה בתי עץ מרתקים. וגשרים על פני נהרות שתמיד עושים טוב ללב. ושקיעה מאדימה על רקע של פסגות מלבינות. והיא, העיר, משמשת כתחנת מוצא לכל [...]
אקדים מספר משפטים. אני חייב אותם. לעצמי. אם לא לומר אזי לכתוב. אודה ואתוודה כי קשה היה לי להמשיך קדימה. במלוא התנופה. אפיזודה פולנית אחת לשבוע או שבועיים. חיפשתי "תירוצים". מצאתי כמה. מה זה כמה? מלוא החופן. נסעתי לשם. וגם למקום אחר. רשימות אחרות, לכאורה אקוטיות, ביקשו קדימות. בקיצור – "תירוצים". ומה כבר אוכל לחדש? [...]
תחנת רכבת דרום, ת"א. כן. תתפלאו. יש חיה כזאת. פעם היא הייתה תחנה אמיתית. היום כבר לא. בדרום העיר, מנותקת מכל דבר אחר, נבנתה תחנת רכבת דרום. מבנה ורציפים. מי תכנן? הפעם היה קל – מיכאל טען שהארדיכל הוא נחום זולוטב. מומחה לאדריכלות בבטון. מתי? תחילת שנות ה-70. דני, מ-TLV100 שלח אלי את התמונה מתחת. [...]
כבר לפני שנים רבות התוודעתי לשוק עליה. לכאן הלכתי כל אימת שהצטרכתי לזוג חדש של מכנסי ג'ינס. הייתי אז נער כבן 16 או 17. וכל שנה, פחות או יותר, חזרתי לשוק לקנות לי ג'ינס. ופעם, להזכירם, המוצר היה אסור בתכלית האיסור. באותו הזמן לבשנו חאקי. ובקיץ קיפלנו את המכנס כך שהכיסים יציצו על רקע הירך [...]
08:15, 6 באוגוסט 1945, הירושימה, יפן. היום לפני 65 שנה. "אנולה גיי", המפציץ האמריקני מסוג B-29 (המבצר המעופף), היה מעל ליעד. הטייס, קולונל פול גיבטס שלח את Little Boy ליעדו. הפצצה התפוצצה. הפטרייה עלתה. דבר כזה לא נראה מעולם (אולי בנבדה…). וטייס המשנה, רוברט לואיס, יכתוב ביומנו: "אלוהים, מה עשינו?".
מה לאל-גרקו, ניקוס קאזאנצאקיס ולדיבר השני? התשובה היא שהם נפגשים בפודלי. כפר קטן בכרתים, לא הרחק מהעיר הראשה – היראקליו. שני בנים מפורסמים לו לאי כרתים. האחד, המודרני יותר, הוא הסופר ניקוס קאזאנצאקיס (1883 – 1957). כן, זה שכתב את "זורבה היווני" או יותר מדויק את "חייו ומעלליו של אלכסיס זורבה". הוא זכה שעל-שמו ייקרא שדה התעופה [...]
חיפשנו מקום, שטח קרקע, באשדוד. הצורך – הקמת מתקן התפלה נוסף למי-ים. בקצב הנוכחי של גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים (המבוטאת, בין השאר, בצריכת מוגברת של מים שפירים – באיכות מי-שתייה) נדרש להקים מתקן כל 5 עד 6 שנים בממוצע. וכל מתקן יעמוד על היקף של 100 עד 150 מיליון מטרים מעוקבים לשנה. וכך [...]
