בוקר בפריז. נותרו 10 שעות לתחילת המסע בחזרה לארצנו. מה עושים בזמן הפנוי? כיצד ועל מה "שורפים" אותו?. הרי לכם תשובה: חוצים את הרחוב ונכנסים לגני לוקסמבורג. כלומר, זה מה שאנו עשינו. מהלכים בחוצות הגן ו"גונבים" ביקור קצר במוזיאון לוקסמבורג שבו התקיימה תערוכה של אמנים סוריאליסטיים
היו לנו גלובוסים, פינגווינים, שוורים, ספסלים. פיסול סדרתי. ואריאציה על נושא. וכולם בתל-אביב. אמנם עונת התותים כבר מאחורינו אבל בכול זאת החלטתי להוציא לאור את הרשימה, שכפי שאתם מבינים, הוכנה לפני מספר חודשים ובאו אחרות והקדימוה. "תות שדה ברמת השרון". כך שר משה בקר לפני שנים. ואכן, בזמנו, הייתה רמה"ש מזוהה כבירת תות השדה. ויש מה [...]
יער בוצ'ינה. זבליטובסקה גורה. בורות ההרג. טרנוב (Tarnow), הינה עיר הסמוכה לקרקוב. פעם התקיימה כאן קהילה יהודית גדולה. כ- 25 אלף יהודים מכלל כ-55 אלף מתושבי העיר. דבר לא השתייר בשלמותו. בקושי עדויות לימים שעברו. בית כנסת הרוס ושרידי בית עלמין במרכז העיר. יש המתעכבים לראות את השרידים הללו אך אנו חלפנו ביעף. בפאתי העיר [...]
זה קרה לפני שנים. בשלהי שנות ה-80 אם זיכרוני אינו מתעלל בי. בדקתי את הציוד: תיק ניירות, צבעים מים, גואש, אקריליק, פחם, גירים צבעוניים, עפרונות B, נעצים, מכחולים, ספריי, בקבוק מים ולוח דיקט. ארזתי הכול. לבד. עליתי על קו 29 לצומת כפר-סבא – רעננה. ומשם על האוטובוס לזכרון-יעקב. ירדתי בתחנה המרכזית של היישוב, מול בית [...]
דוד וולפסון היה הנשיא השני של הקונגרס הציוני. והנה זכה שיקראו רחוב על-שמו בתל-אביב. כמובן שאנו זוכרים שהמערכת הממסדית כופפה את המתיישבים, הקיבוצניקים, והמירה של שמו של הקיבוץ "תל-עמל" ל-"ניר-דוד". ע"ש וולפסון… אבל מי באמת זוכר?…
ויסעו ויחנו. יצאנו מליז'אנק, ר' אלימלך ונגינת הכינור ליוו אותנו בדרכנו, והנה אנו בלנצ'ט. Lancut. בגליציה. וכפי שראינו במקומות אחרים, אף עיירה זאת נוסדה על-ידי קזימיר הגדול או לפחות כך אומרת האגדה האורבנית. לפי התיעוד שקיים היה זה ב-1349. במקום התגוררו, בכפיפה אחת, פולנים, גרמנים ומתי-מעט יהודים. בעיקר קתולים ופרוטסטנטים. למעשה היו הגרמנים לותרנים. ב-1629 [...]
עברו 61 שנה. זהו הצילום המקורי: וזאת המחווה של עדי נס: "דגל הדיו". צילום מבוים של עדי נס. כרגיל – הכול התחיל במקרה. צעדנו מהמלון לאורך הטיילת. באילת. היו לנו שעתיים עד למועד ההרצאה. צעדה פשוטה. שעה לכיוון אחד ושעה לחזור. ניקוי ראש. שעתיים "זמן איכות". זוגתי שתחיה ואנכי. חלפנו על פני אום רשרש. תיבה [...]
שתמיד תהיו מצוידים ב: מצלמה, ספר, נייר ועט. או עפרון. עם כל הכבוד למצלמה שבנייד – זה לא זה. היא לא ממש מצלמה. מי יודע – אולי יצוץ סיפור, אולי יעלו רעיונות, אולי תחזו באירוע כזה או אחר. הספר – הוא בשביל לצאת מהקופסה. ואולי יתפוס אתכם שלומי… מי יודע. יום חמישי. הטלפון [...]
כתבה בעיתון, שנפרשה על כחצי עמוד, זה לא מזמן, משכה את תשומת לבי (נירית אנדרמן, 15.2.2010, "הרחק מהמון הסואן", הארץ, גלריה, עמוד 5). הכותרת עסקה בסגירת קולנוע "דיזנגוף". ככול שאני יודע לא ממש בית-קולנוע מיתולוגי. אבל אולי אני טועה. "פריז" ו-"תמר" היו בתי-קולנוע מיתולוגיים. נשים בצד, לרגע, את מה שהוצג באחד מהם… גוף הכתבה עסק [...]
